ש"ז, מ"ר מְכַשְּׁפִים, — מי שיודע לעשות כְּשָׁפִים, Zauberer; sorcier; sorcerer: ויקרא גם פרעה לחכמים וְלַמְכַשְּׁפִים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן (שמות ז יא). לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש וּמְכַשֵּׁף וחבר חבר (דבר' יח י-יא). והייתי עד ממהר בַּמְכַשְּׁפִים ובמנאפים ובנשבעים לשקר (מלא' ג ה). ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים וְלַמְכַשְּׁפִים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו (דני' ב ב). — ובתו"מ: אלו הן הנסקלין הבא על האם וכו' המסית והמדיח והמכשף ובן סורר ומורה (סנה' ז ד). המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את העינים (שם יא). מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה (בן עזאי, גמ' שם סז:). אוב וידעוני בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשף בסקילה (ר' יהודה, שם). למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה (ר' יוחנן, שם). — ומצוי בסהמ"א: גוי מכשף שהיה מפשיט המתים (ערוך, ערך אמגושא). אמרו לו (המכשפות לר"ש בן שטח) מי אתה אמר להן מכשף אני ולנסותכם בכשפים באתי (רש"י סנהד' מד:).