*, ש"ז, מ"ר מַכְשִׁירִים, סמי' מַכְשִׁירֵי, — מה שמכשיר דבר לענין מהענינים, מַכְשִׁירֵי אֹכֶל, כמו הַבִּשּׁוּל וכיוצא בזה, מַכְשִׁירֵי שְׁחִיטָה, כגון השחזת הסכין: כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת (ר"א, תוספתא פסח' ה א). מכשירי מצוה דוחין את השבת (הוא, ערוב' קב:). סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת (הוא, שבת קלא:). מצה וכל מכשיריה דוחין את השבת (הוא, שם). לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת (הוא, סוכ' מג.). (אין בין יו"ט לשבת אלא) מכשירי אוכל נפש (ר' יהודה, תוספת' מגי' א ז). כאן במכשירין שאפשר לעשותן מערב יו"ט כאן במכשירין שאי אפשר לעשותן מעי"ט (ביצ' כח:). הוא לבדו יעשה לכם הוא (אכל נפש) ולא מכשיריו (שם). למכשירי מילה (שבת קלו.). עבודה שאינה באה אלא מכח המכשירין הרי היא דוחה שבת מכשירי עבודה שאין (עבודה) באה אלא מכחן אינו דין שידחו את השבת (מכי' ויקהל א). — ובזמן החדש פשט השמוש במלה זו במשמ' כלי־מלאכה, Instrument. Apparat; appareil; apparatus.