ש"נ, — כעין סֻכה קטנה בשדה בה ילון השומר: ונותרה בת ציון כסכה בכרם כִּמְלוּנָה במקשה (ישע' א ה). נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה בַּמְּלוּנָה (שם כד כ). — ובסהמ"א: והוא מלונה לשומרי פירות (ערוך, ערך אמדלא). — ואמר המשורר: מלונת הדסים וערש בשמים, לתאמי צביה במזל תאומים (ר"י הלוי, מלונת הדסים). הכי סוף אנוש לשוב לעפרו ובא מועד לכל חי ובשחת יכונן מלונותיו (ראב"ע, בשם אל). טוב לו (להרועה) מלונתו מהיכל מלך, מקלו וילקוטו מבגדי חפש (רמח"ל, לישר' תהלה א). — ובהשאלה, במשמ' העברת זמן לזמן קצר: ליני במלונת שביה, תמה אמה עבריה, עתה אכרית נכריה, בת צר קוסם ומעונן (ר"י נג'ארה, יונה על קן).