מִלּוּי

*, ש"ז, —  כמו מִלּוּא, מִלּוּי מים וכדומ':  כל מעשה פרה ביום חוץ מאסיפת האפר והמלוי והקדוש (תוספתא פרה ד יא).  הממלא (מים) ביד אחת וכו' שניהם פסולין שהמלאכה פוסלת במלוי בין לו בין לאחר (משנ' שם ז ב).  ערב שבת שבתוך החג היו שם שמונה וארבעים (תקיעות) שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למילוי המים ושלש על גבי מזבח (סוכה ה ה). —  °מִלּוּי הכרס, מִלּוּי הדם:  אמר ראש הרופאים כי התמדת הבריאות תהיה להשמר מהמלוי מהמאכל (רש"ט פלקיירא, אגר' החלום א, JQR N.S.I, 474).  וידוע כי המלוי בכל ענין ממית יהיה ממאכל או משקה (שם).  כמו שעושה הרופא כאשר רואה שמגיע הגבול לחולה מקדימהו בהרקה מאותו דבר שיודע שיהיה סבת החולי מחמת מלוי הכרס או מילוי דם (ר"י אבוהב, מנוה"מ רצה).  המלוי כפי הכלים הוא שהיה הדם נוסף כמותו ברבוי רב ואיכותו מזוג כפי טבעו והמלוי כפי הכח הוא שיהיה איכות הדם משתנה אם לחדות ועקיצה או ללחות נאות (פרקי משה כג). —  ובהשאלה, מִלּוּי הַשֵּׁם:  ויש בשתי המלות רמז על השם המיוחד בחשבונו ומלויו (ר' בחיי, ויחי).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים