מֶלֶט
1, ש"ז, – טיט מעֹרב בסיד, ינתן בין האבנים בבנין, Mörtel; mortier; mortar: קח בידך אבנים גדלות וטמנתם בַּמֶּלֶט במלבן (ירמ' מג ט).
1 בערב' מלאט ملاط, ופרשוהו המלונים הערב': אלטינ אלד'י יג'על בינ שאפי אלבנא' וימלט בה אלחאיט, ע"כ ובעבר': הטיט שיושם בין נדבכי הבנין ויוטח בו הכותל. בסור' מלטא.