א. מְלִיאָה

*, ש"נ, —  שדה שלם, ערוגה שלמה, ולא קלח יחידי:  המקיים מליאה של אכרוע לזרוע בטלה דעתו קלחין יחידין לא בטלה דעתו ירוש' מעשר' א א.  המקיים מליאה של כרוב לזרע שם ערל' א א.

חיפוש במילון: