ב. מְלִיאָה

°, ש"נ, — שה"פ מן מָלֵא: נבלי יין הנבקעים מפני מליאתם ונפיחתם (מנחם, מחבר' אובות). — ומְלִיאַת לֵב, מן מְלָאוֹ לִבּוֹ: כי זה מליאת לב וחזוק מצח (ישועה בן יהודה הקראי, ספר הישר).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים