* 1, ש"ז, כעין חוטים ארוכים בשפת הבגד וכיוצא בזה, Franse; frange; fringe: שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל2 (כלים כח ז). — ובסהמ"א: מנהג עושי מחצלאות כשמשלימין המחצלת נשאר כמין מלל וגודלין אותן בכל שתי טפחים גידול אחד וקושרו שלא יסתר הארוג (ערוך, ערך מעדן). מותר להתעטף בטלית שיש בשפתותיה מלל אכ"פ שהן חוטין ארוכין ואע"פ שאינן נוי הטלית (רמב"ם שבת יט כ).
1 עי' הערה לקמן.
2 פרש גאון וז"ל: מלל זהו שיור שמשייר אורג בתחילת בגד ובסוף בגד שיעור שתים שלש אצבעות והוא ענף של בגד כיון ששתי לבדו הוא ואין בו ערב אין מצטרף לאריג ושם אותו ענף מלל ובלשון ערבי הודב (תשו' הגא', כ"י גני', גנצבורג 322). והעתיק הערוך, ערך מל דברי הגאון. וכן רה"ג בפרוש להמשנה: ופירושו בלשון רבנן כרכושתא והוא כרוספדין בלשון יווני והוא כמין חוטין יתירין היוצאין בבגד משני קצותיו ושמו בטיית הודב. ע"כ. וכן ערוך תלמודי ערבי כ"י בריט' מוז', למחבר לא ידוע' מתרגם: מלל אלהדב.