°, ש"ז, — כמו מִלָּה: מנעימי מלל ימללו בקול יי' מלך (ר"א קליר, אדורי איומה, א ר"ה).  ומלל לא מלל, ושם אל לא חלל (תשו' תלמידי דונש, את מי חרפת).  בבואך להדיץ דאבי, מלל פצת להיטיבי, שובי שגבי (רשב"י, אלה וכאלה, שבת חוהמ"פ).  מי כמוך מללו במלל, נטית נגדם פגרם לחלל (יוצר ז' פסח, ויושע אל.  ןאין פרי פיהו כי אם מלל לשונו וצפצוף שפתיו ובזה הוא נפרש מכל בעלי חיים (ר"א בר"ח הנשיא, הגיון הנפש ב).  כי במלל תגלה חכמה ושכל במענה הלשון (ב"ז, תרגום ב"ס ד כה).  שיח רשעים כמשא בדרך ומלל צדיק נעים לאזן (שם כא יח).