* 1, ש"ז, מ"ר מְלַלִּים, — מְלַל הבגד וכדומה, שפתו המלולה, הכפופה ותפורה, Saum; ourlet; hem: הקורע (על מת) מן המלל2, מן השלל מן הרדיד אינו קרע מן האיחוי הרי זה קרע (ירוש' מו"ק ג ז). הקורע מתוך השלל מתוך המלל2 מתוך הלקט מתוך הסולמות לא יצא (בבלי שם כו:).
1 משרש *ד. מלל, ועי' הערה לקמן גם בענין הנקוד.
2 לא נתברר נקוד מלה זו. מסורה ממשית אין, ונקוד קדמון לא נמצא. ובמשמ' מלה זו, הנה אין ספק בדבר כי זה שם נגזר מהפעל *ד.מלל הקודם ופרושו הוא כפרוש הפעל ההוא. ואעפ"י שכמעט כל המפרשים הישנים וגם החדשים רואים במלה זו את המלה מלל שבמשנה כלים כח ז, וצריך היה איפוא מהראוי להביאה בערך א. מֶלֶל ולנקדה כמו"כ בשש נקודות, אך כבר העיר הר"ש שם ואחריו הרא"ש, כי יש להבדיל בין אלה שתי המלות. ולכן, באין לנו נקוד מסור בקבלה להמלה מלל כאן, קבעתי לה נקוד פְּעַל כדי שיהיה הבדל גם ברבים: מֶלֶל מְלָלִים מְלַל מְלַּלִים.