*, ש"ז, לנק' מְלַמֶּדֶת, מ"ר מְלַמְּדִים, מְלַמְּדוֹת, — מי שמְלַמֵּד ילדים תורה, חכמה, וכיוצא בזה:  התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלם וכו' עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות1 בכל מדינה ומדינה (רב, ב"ב כא.).  אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא אומן וגרדי ומלמד תינוקות בני חצר מעכבין עליו (שם).  והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד אלו מלמדי תנוקות (שם ח:).  הלך (ר' עקיבא) הוא ובנו וישבו אצל מלמד תינוקות אמר לו רבי למדני תורה (אדר"נ ו).  מלך בשר ודם אינו יכול להיות עושה מלחמה ולהיות סופר ומלמד תינוקות (מד"ר שמות כח).  נאוו לחייך בתורים אלו סופרים ומשנים ומלמדי תינוקות באמונה (שם שה"ש, צוארך). —  ובסהמ"א:  וישכר לו מלמד הגון ואתו מ' אברהם החבר ללמדו לשון המקרא (קטע מכתב לאביתר הכהן, סעדיאנה, שכתר 90).  קנה להם בכל כחך ספרים, ושים להם מלמד מנעורים (רה"ג, שערי מוסר השכל לג).  רב שמואל בר שילת מלמד תינוקות היה (רש"י ב"ב כא.).  מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימין את אנשי העיר עד שמושיבין מלמדי תינוקות (רמב"ם ת"ת ב א).  מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא וכו' או שהוא מתרשל בלימודן ה"ז בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק (שם ג).עשרים וחמשה תינוקות למדים אצל מלמד אחד וכו' היו יותר על ארבעין מעמידין להם שני מלמדי תינוקות (שם ה.  מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק (שם ו).  ומכאן נראה למהר"ר יצחק שאסור למלמד להשכיר עצמו לבעל הבית שיש לו מלמד אחר בביתו כל זמן שהמלמד בביתו שמאחר שהוא שכיר שם ילך המלמד במקום אחר להשתכר שם אם לא שיאמר לו בעה"ב דאין רצונו לעכב המלמד שלו (תוס' קדוש' נט. ד"ה עני).  וכבר נאמר כי המלמד לא יוכל להשיב מי שטבעו רע שיהיה טוב (רש"ט פלקירא, אגר' החלו' ב' JQR NS, I, 483).  וששאלת אל המלמד שלוה מעותיו ביד בע"ה וכו' אם יש לו דין על המלמד ילך אחריו ויתבענו לדין אפילו אם יש למלמד מעות ביד שמעון (מרדכי כתוב', סי' רלב, בשם הר"מ).  מלמד החוזר בו ומורד בבעל הבית ואינו רוצה לגמור מלאכתו (הוא, ב"מ, סי' שמג).  ונשאל לרבינו מאיר על מלמד שהתחיל ללמוד ואמר לו בעה"ב לך מעמדי איני חפץ בך ונתרצה המלמד ושוב חזר בו בעה"ב ורוצה לעכבו והמלמד אומר מחלת שעבודי ואיני רוצה ללמוד לך יותר (שם שמו).  כתב הר"ר יואל הלוי מי ששכר מלמד לבנו וחלה התלמיד וכו' (טור חו"מ, סי' שלד).  הח"ק הלז נתיסדה שהמה יפקחו על כללות למוד התורה על כל המלמדים דפה הן מלמדי דרדקים או מלמדי גמרא שלא יעשו מלאכתם רפויה (פנק' קראקא, משנת שיא, אוצה"ס ד א).  אין לקבל שום מלמד אל תוך שום קהלה או ישוב במדינות ליטא בלתי היות בידו כתב הרשאה מב"ד שבעירו שנוסע ברשות וברצון אשתו (פנק' תקנ' ועד קהל' ליטא משנת שצב, סי' רס).  קצת מלמדים מחניפים לאבי הילד וממהרים להתחיל עמו ללמוד משניות בטרם ידע הנער המקרא על מכונו גם מתחילין ללמוד גמרא בטרם ידע ויבין המשנה (שם, שנת שצט, סי' שנג).  סופר או מלמד שעשו תנאי עם בעל הבית לכתוב או לקרות (כלבו קנו.).  עוד מעט בעבור המנחה בקום המלמד ממשכב הצהרים תחת גערתו בם (אבן בחן עו.).  שאם הם תינוקות הרבה לא יוכל שאת אותם מלמד אחד לבדו ולא יוכל ללמדם כראוי ודי למלמד אחד בכ"ה תינוקות (ראש' חכמה, גדול בנים).  בכל עיר ועיר יעמידו להם שלשה מלמדים וכו' במשמר הראשון ילמדו כל נערי העיר אצל המלמד האחד אשר לו עוזרים כפי הצרך תנ"ך וצחות מליצת לה"ק וכו' אצל המלמד השני לשונות העמים וכו' (ר"י סטנוב, דברי ריבות כב). —  ואמר המקונן:  ודמי פרנסים וחזניהם, ודמי דיינים וסופריהם, ודמי מלמדים ותלמידיהם, ודמי אנשים ונשותיהם, נהרגו כלם יחד, על קדוש שמך המיוחד (ר' שמשון מרפורגו, אנא ה', סליח' ער"ה). —  ולנק':  ובעוה"ר אינו יודע (הילד) מה היא ברכת התורה וברכת הנטילה לפי שהמלמדים או המלמדות יאמינוהו מורגל מיום שמוטל בעריסה לידע זאת וכו' והותר לתת למלמדים ומלמדות בשכר הבטלה (שבתי מסיניו, שריד מעיר יו). —  ובלשון הקראים בכלל חכם גדול בפרט במקרא:  הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן (מחז' כ"י פטרבורג, מובא במבוא דה"ט IX).  זה החלוף אשר נמצא בין שני המלמדים אהרן בן משה בן אשר ומשה בן נפתלי ירחמם אל (הורי' הקורא 109).  מקצת המלמדים יקרא אותה (את המלה לא שפסוק ויאמר לא כי צחקת) בדגש (שם 112).