1 לא נתברר מקור השם ואיזה חלק מכלי האורג הוא. השבעים תרגמוהו μεσααντίον, וכמו"כ עקילס ותאוד' ἀντίον, והיא הקורה שעליה יכָּרך הבגד. ת"י: כאכסן דגרדאין, ע"כ, אך מקור השם אכסן ומהותו לא נתברר בודאוּת גמורה. י"א שהוא נגזר מיוני', וי"א משרש שמי, ובמלה זו בעצמה תרגם היוני גם את השם יתד הארג. ריב"ג אמר בשרש נור וז"ל: ומא יבעד ענדי אנ ישמי אלעבראניונ אלח'שבה אלתי פיה שכּה אלחדיד אלתי יפלח בהא אלארצ' אלתי יקאל להא פי אללשאנ אלערבי וג' ופי בעצ' לע'אתהמ ויג' באליא' ויקאל להא פי אללע'ה אלעאמיה מחראת' מנור עלי זנה משוש ואנ יכונוא אנמא קאלוא כמנור ארגים ללעוד אלד'י ילוי פיה אלחא'יכ אלת'וב והו אלמשמי מנואלא תשביהא לה בעוד אלחרת' פיכונ עלי הד'א כמנור אורגים מנ לע'ה נירו לכם ניר ומן מענאה, ע"כ, — ובעבר': ואינו רחוק בעיני שיקראו העברים לעץ אשר בו סכין הברזל אשר יפלח בו החורש את האדמה, וששמו בערב' וג' ובקצת לשונותיהם ויג' ביוד ויקראוהו בלשון ההמוני מחראת', מנור ע"מ משוש, ויהיה מה שאמרו כמנור ארגים להעץ שיכרך עליו האורג את היריעה והוא הנקרא בערב' מנואלא מפני הדמותו בעץ המחרשת ויהיה זה כמנור אורגים מלשון נירו לכם ניר ומן משמע'. ע"כ. רש"י גזרו מן ניר, אך לעזו אינשובל"א, והיא ensouple. רד"ק סבר שהוא מקור מיוחד מנר, אך הניח גם אפשרות הגָזרוֹ מן נירו לכם ניר, וכעין זה גם רוב החדשים.  — ואולי הוא באמת כמו מנול, ר' במקום ל?

2 כך הכתיב.

 3 אמר ר"ש דונולו בפרושו לספר יצירה (ר"ש דנולו, פיר' לספר יצירה, ו א) וז"ל: כשברא האלהים את הרקיע שעלינו החלוק לשבעה רקיעים ברא את התלי ממים ומאש בדמות תנין גדול כנחש גדול עקלתון ועשה לו ראש וזנב ונטהו ברקיע הרביעי הוא אמצעי הוא מעונה של חמה ונטהו מקצה אל קצה כבריח כנחש עקלתון והעוקל שלו באמצע ארכו בחצי ונטייתו כטבעת עגולה וכל הכוכבים והמאורות והמזלות אדוקין בו כמו שאדוקין חוטי שתי וערב במנור אורגים כן הם אדוקין בו כל הכוכבים שבשבעה רקיעים תחת ומעלה ושני המאורות וי"ב מזלות.

4 בריתא זו הביאה ר"י ברצלוני בפרושו לספר יצירה (ר"י ברצלוני, פרו' לספר יצירה דף 259) וגרס בכל מקום מנור. וכך מוכח מפרושו של ר"ש דונולו המובא בהערה הקודמת. וכבר החליט רמש"ש בהמזכיר יז ט כי זו היא הגרסה הנכונה. ובנוסח' הספרים: מגוף המאורות, מנוד החמה וכו.