מְנֹרָה, ש"נ, סמי' מְנוֹרַת, מְנֹרַת, מ"ר מְנֹרוֹת, —  כלי מחרש או מתכת וכדומ', שיש בו כלי קבול לשמן וכדומ' ופתילה וידליקוה להאיר אור, Lampe; lamp:  ועשית מְנֹרַת זהב טהור מקשה תיעשה הַמְּנוֹרָה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו וכו' ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה (שמות כה לא-לז).  ולקחו בגד תכלת וכסו את מְנֹרַת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה (במד' ד ט).  ואת הַמְּנֹרוֹת חמש מימין וחמש משמאל לפני הדביר זהב סגור (מ"א ז מט).  נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא וּמְנוֹרָה והיה בבאו אלינו יסור שמה (מ"ב ד י).  והנה מְנֹורַת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה (זכר' ד ב).  מה שני הזיתים האלה על ימין הַמְּנוֹרָה ועל שמאולה (שם יא).  ומשקל לִמְנֹרוֹת הזהב ונרתיהם זהב במשקל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה ונרתיה וְלִמְנֹרוֹת הכסף במשקל לִמְנוֹרָה ונרתיה כעבודת מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה (דהי"א כח יה). —  ובתו"מ:  אמר להם הממונה בואו והפיסו מי שוחט וכו' מי מדשן את המנורה (תמיד ג א).  מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקים מדשן את השאר וכו' ואבן היתה לפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות (שם ט).  אונקלי של דרגש וכו' ושל מנורת העץ (כלי' יב ב).  אנטונינוס עשה מנורה לבית הכנסת שמע רבי ואמר ברוך אלהים אשר נתן בלבו לעשות מנורה לבית הכנסת (ירוש' מגי' ג ב).  מנורה גדולה  יש לי בידך אין לך בידי אלא מנורה קטנה (שבוע' מג.).  במנורה של חליות (ר"ח בר ביסנא, ביצ' כב.).  פעם אחת הטבילו את המנורה אמרו צדוקים ראו פרושים מטבילין גלגל חמה (ירוש' חגי' ג ח).  מנורה (שבמקדש) היתה באה מן העשת מן הזהב (רב פפא, מנח' כח:).  מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיתה נשואה ללסטים אחד והיה בעלה מצערה שמעו חכמים ובאו אצלה וכו' הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה (מד"ר בראש' כ). —  ומשל, *כפה סיח את הַמְּנוֹרָה, עי' ערך כפה. —  ועי' נֵר, השייכים.