מְנוֹסָן

°, ש"ז, — בעל מָנוֹס, שאצלו ימצא אדם מנוס מצרה, והוא כנוי לאלהים: אלים ביום מחֻסן, חלו פני מנוסן, טל אורות לנוססן, להטלילם בעצם ניסן (ר"א קליר, אלים, תפי' טל).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים