1, ש"ז, בכנ' מִנְעָלֶךָ, — אדמה קשה מאד, harter Boden; terrain dur; hard ground: ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו ברזל ונחשת מִנְעָלֶךָ2 וכימיך דבאך (דבר' לג כד-כה).
1 מן שרש נעל, ועי' הערה לקמן.
2 הקדמונים והחדשים פרשו שם זה קצתם במשמ' מַנְעוּל (השבעים, רש"י, והחדשים), וקצתם במשמ' נַעַל (ריב"ג, ואחרים). אך לפי שני הפרושים אין ענין הכתוב מתישב היטב, כי אין כאן מקום לא למנעול ולא לנעל. ולכן יותר מסתבר כי הכונה במנעל זה כמו השמות נַעְל نعل, מַנְעַל منعل בערב', שמלבד משמעתם כמו נעל בעבר' בענין לבוש הרגל עוד הם משמשים במשמ' אדמה קשה מאד. אמר אלג'והרי: ואלנעל אלארצ' אלע'ליט'ה יברק חצאה לא ינבת שיא, ע"כ, ובעבר': נעל הוא אדמה קשה יברק סלעה ולא תצמיח כלום. ובלשאן אלערב: קאל אבנ שידה אלנעל מנ אלארצ' אלקטעה אלצלבה אלע'ליט'ה וכו' קאל אבנ אלאת'יר אלנעאל ג'מע נעל והו מא ע'לט' מנ אלארצ' וכו' ואלמנעל ואלמנעלה אלארצ' אלע'ליט'ה, ע"כ, ובעבר': אמר אבן שידה נעל מן הארץ הוא אדמה קשה מאד וכו' ואמר אבן אלאת'יר נעאל הוא מ"ר מן נעל והוא מה שהוא קשה בהאדמה וכו' ואלמנעל ואלמנעלה היא אדמה קשה. — וע' שרש נעל איך נסתעפה משמ' זו. וע"י פרוש זה הכתוב מקביל יפה מאד למה שנאמר קודם לו: וטבל בשמן רגלו, והוא משבּח את חלקו של אשר בשתי מעלות, שהמישרים והעמקים הם נותנים שמן, ואדמת הגבעות הקשות נותנות ברזל ונחשת, כמו שכבר נשתבחה אדמת ארץ ישראל בברזל ונחשת במקום אחר, ואין ספק בדבר כי בימים ההם היה ברזל ונחשת באדמת הגליל העליון.