, פ"י, מָנַעְתָּ, מָנַעְתִּי, מָנְעוּ, מֹנֵעַ, מְנַע, מִנְעִי, אֶמְנַע, תִּמְנַע, יִמְנַע, מְנָעַנִי, מְנָעֲךָ, יִמְנָעֵנִי, יִמְנָעֶנָּה, —  א) מָנַע דָּבָר מפלוני, לא נתן לו הדבר, לא הניח שיהיה לו הדבר, zurückhalten; refuser; withhold:  התחת אלהים אנכי אשר מָנַע ממך פרי בטן (בראש' ל ב).  ועתה דבר נא אל המלך כי לא יִמְנָעֵנִי ממך (ש"ב יג יג).  כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מָנַעְתִּי ממנו (מ"א כ ז).  וגם אנכי מָנַעְתִּי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר (עמוס ד ז).  אל תִּמְנַע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות (משלי ג כז).  אל תִּמְנַע מנער מוסר (שם כג יג).  שתים שאלתי מאתך אל תִּמְנַע ממני בטרם אמות (שם ל ז).  ומרעב תִּמְנַע לחם (איוב כב ז).  ומנך לא מָנַעְתָּ מפיהם (נחמ' ט כ). —  וגרם שדָבָר לא יהיה לו:  וחטאותיכם מָנְעוּ הטוב מכם (ירמ' ה כה). —  ומָנַע לפלוני:  לא יִמְנַע טוב להלכים בתמים (תהל' פד יב). —  ואמר בן סירא:  קרב עני אל תכאיב ואל תמנע ממתן ממסכין (ב"ס גני' ד ג).  עבד משכיל אהוב כנפשך ואל תמנע ממנו חופש (שם ז פא). —  ובתו"מ:  ואל תמנע מנעלין מרגליך (ר"ע, פסח' קיב.).  ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום (של אבֵלות) (כתוב. ד.).  ועולה על שולחנו (בט"ב שחל להיות בשבת) כסעודת שלמה בשעתה ואינו מונע מעצמו כלום (תוספתא תענ' ד יג).  כל המונע הלכה מפי תלמיד אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו (ר"ש חסידא, סנה' צא:).  לא פרע (הקב"ה) מן עמון ומואב אלא שמנע מהם שלום (מד"ר במד' יא). —  ומבע"ח:  מקיזין דם לבהמה ולחיה ולעופות ואין מונעין רפואה מן הבהמה במועד (תוספת' מו"ק ב יא). —  ודבר לא בע"ח:  הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה (שבי' ב ט).  פול מצרי שמנע ממנו מים שלשים יום מתעשר לשעבר (תוספת' שם ב ד).  אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת (רב, שבת קלד:).  הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו וכו' הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו (ר' יוחנן, ברכ' מ.). —  ומָנַע את פלוני מִדָּבָר, עֲצָרוֹ ולא הניחו שֶׁיַּגִּיעַ להדבר:  אמרתי כבד אכבדך והנה מְנָעֲךָ יי' מכבוד (במד' כד יא).  מִנְעִי רגלך מיחף וגורנך מצמאה (ירמ' ב כה).  מִנְעִי קולך מבכי ועיניך מדמעה (שם לא יו).  וארור מֹנֵעַ חרבו מדם (שם מח י).  בני אל תלך בדרך אתם מְנַע רגלך מנתיבתם (משלי א יה).  לא מָנַעְתִּי את לבי מכל שמחה (קהל' ב י). —  ומְנָעוֹ מעשות כך וכך, לא הניחו:  אשר מְנָעֲךָ מבוא בדמים (ש"א כה כו).  חי יי' אלהי ישראל אשר מְנָעַנִי מהרע אתך (שם לד). —  ומָנַע סתם:  וָאֶמְנַע נהרותיה ויכלאו מים רבים (יחזק' לא יה).  תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מָנַעְתָּ (תהל' כא ג).  מֹנֵעֵַ בר יקבהו לאום (משלי יא כו). —  ובתו"מ:  הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון (ר"א, ברכ' כח:).  היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע וכו' אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל (מעשר' ב ח).  לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת (רב, ביצה כד:).  כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד (ר' יוחנן, כתוב' צו.).  אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (הוא, ברכ' י.).  אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים (ר' חנן, שם:).  לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך לבית המדרש (ר' יונתן, ירוש' שבת ד א).  אתה מנעתה אותי מלהעמיד בן רביעי (ר' יוסף, מד"ר בראש' לו).  מנעתה (שרה את הגר) מתשמיש המטה (ר' אבא בר כהנא, שם מה).  שמתוך שהוא (יצה"ר) מטעה אותי אני מונע עצמי מדברי תורה (שם שמות יט).  —  ומצוי בסהמ"א, ואמר המשורר:  והעולם אשר נתן בלבי מנעני לבקש אחריתי, ואיכה אעבד יוצרי בעודי אסיר יצרי ועבד תאותי (ר"י הלוי, יי' נגדך). —  °מָנַע דָּבָר, היה סִבָּה שלא יהיה הדבר:  וזה יתכן ג"כ עם החזיקנו באמונת החדוש כי החדוש לא ימנע הנצחיות (ר"י אנטולי, מלמד התלמי', נח). —  מוֹנֵעַ, מוֹנְעָיו, המונעים אותו מדבר:  אבל גירשו (את אדם מגן עדן) ולא השכיחו הליכתו, למען יראה הכרובים מונעיו ותגדל דאגתו (רסע"ג, תשו' על חוי הבלכי ב ג). —  ב) מָנַע דבר, קצת כמו טָמַן, הסתיר, שמר אותו לעצמו:  והיה כל הדבר אשר יענה יי' אתכם אגיד לכם לא אֶמְנַע מכם דבר (ירמ' מב ד).  אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו יחמל עליה ולא יעזבנה וְיִמְנָעֶנָּה בתוך חכו (איוב כ יב=יג). —  ופָעוּל, *מָנוּעַ, מְנוּעָה, מְנוּעִים, מְנוּעוֹת, פלוני מָנוּעַ מדבר פלוני, שאינו יכול לקחתו, לאכלו וכיוצא בזה:  אמר לאשכול כלוי אני ממך פרוש אני ממך מנוע אני ממנו וכו' אמר לככר כלוי אני ממנו פרוש אני ממנו מנוע אני ממנו (ירוש' נזיר ב א). —  °ובמשמ' אסור:  אשר היה מנוע לבלתי העשות והותר להעשות (אגר' מנחם הקראי לעקילס, לקו"ק, נספח' 59).  והאמונות הכוזבות כלם מנועות מצד התורה (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, הקד' ב).  כי הרודף אחר התאוות אין מתום בבשרו מגסות המאכלות אסורות ומהבעילות המנועות וכן בשאר הדברים (ר"מ אלבילא, ראשי' דעת ד ז). —  °ומָנוּעַ מִדָּבָר, במשמ' שהדבר אינו במציאות בו:  ושיריך שקולים וחזקים ומשבר וענין רך מנועים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבי).  כשאהיה עם המתים היושבים בארץ חדלה ומנועה מן החיים (רש"י ישע' לח יא). —  °ומָנוּעַ סתם, אינו במציאות:  היה (דבר יי' בימים ההם) יקר היה מנוע (רש"י ש"א ג א). —  °ומָנוּעַ מִדָּבָר, שאינו יכול להשיג הדבר:  נשמה מאשר תתאו גדועה, ונפש מאשר תשאל מנועה (ר"ש הנגיד, נשמה). —  °והוא מָנוּעַ לפלוני, שפלוני אינו יכול להשיגו:  ולי נפש לרֵעים מחזקת ולי נפש למשטינים מנועה, ולך תוכה ערוגה מן ידידות מלאה על נהר אהב נטועה (הוא, שם). —  °ודבר מפלוני, במשמ' זו:  כאור חמה מנועה מעטלף (בתי הנפ' והלחש', כ"י פריז). —  °ובמשמ' אי אפשרות:  כי נגע הצרעת מנועה מהשגת רפאותיה וכן הודו החכמים וכו' כי אין בכל החלאים ומכאובות מחלה קשה מנועה מהשגת רפואותיה כזו כי היא הוגיעה את כל הרופאים ולא יוכלו לה (ר"י ברצלוני, פי' יצירה 210).  ששמין הדברים המנועים אצל טבע המציאות (ר"י אבן לטיף, הקד' שער השמים).  הוא ודעתו אחד לפיכך כשם שהשגת מהותו מנועה אצלנו מפני שאין דרך להשיגה כך השגת דעתו מנועה (שם כג).  כן רצה יתברך ואיכות רצונו מנועה אצלנו כמו שהיא נמנעת ידיעת מהותו (ר"ד בן בילא, י"ג יסוד' המשכיל, בספ' ד"ח נז).

—  נִפע', נִמְנַע, תִּמָּנַע, יִמָּנַע, יִמָּנְעוּ, נִמְנַע מֵעֲשׂוֹת דבר, מנע את עצמו, לא אבה, לא עשה:  כה אמר בלק בן צפור אל נא תִּמָּנַע מהלך אלי (במד' כב יו). —  ונִמְנַע הדבר, נעצר, לא בא הדבר:  וַיִּמָּנְעוּ רבבים ומלקוש לוא היה (ירמ' ג ג).  חגרו וספדו הכהנים וכו' כי נִמְנַע מבית אלהיכם מנחה ונסך (יוא' א יג).  וְיִמָּנַע מרשעים אורם (איוב לח יה). —  ובתו"מ:  נִמְנַע פלוני מעשות דבר, מֵאֵן, לא עשה:  מימיהן של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה (ר"ח סגן הכהנים, פסח' א ו).  מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת (ר"ע, שם).  זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה (שבי' י ג).  בראשונה כל מי שידע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע (ביכור' ג ז).  אעפ"י שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה (יבמ' א ד).  אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה נמנעו מלהשביעה התקין ר"ג הזקן שתהיה נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה (גיט' ד ג). —  ובמשמ' עצר בעצמו:  נותנין כלי תחת הדלף בשבת ואם נתמלא שופך ושונה ואינו נמנע (תוספת' שבת ג יא).  בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע (ערוב' פח:).  שש תקיעות תוקעין ע"ש התחיל לתקוע תקיעה ראשונה נמנעו העומדים בשדה מלעדור ומלחרוש (שבת לה:).  משמת שמעון הצדיק תשש כוחה של מערכה ולא היו נמנעין להיות נותנין עצים כל היום (ירוש' יומ' ו ג).  ואסור (האבל) לקרות בתורה וכו' ובש"ס ובאגדות ואם היו רבים צריכים לו אינו נמנע (מו"ק כא.).  אין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו (מד"ר בראש' פד).  יודע אני כמה עתידים להכאיבני במדבר וכו' ואעפ"י כן איני נמנע מלגאלם (שם שמות ג).  כיון שראה פרעה שבעת שהיה יוצא המימה משה מקדימו בדרך נמנע שלא לצאת כדי שלא יפגע בו משה (ר' ברכיה, שם יב).  אם טהורה את שתי ואל תמנעי כדי שתהיי נקיה לבעליך על ידי אלו המים (שם במד' ט).  ואלו היה אוכל עמו (המלאך עם מנוח) היה נראה כאלו קבל שכר על שליחותו לכך נמנע מלאכול (שם י).  גמר כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה בפני עצמה ואינו נמנע (מס' ס"ת ב ז). —  *נִמְנַע דבר מפלוני, לא בא לו הדבר:  במה ברכו (יעקב את פרעה) שנמנע ממנו שני רעב (ספרי דבר' לח).  כיון שהתפלל משה עליו (על אהרן) נמנעה ממנו חצי הגזרה מתו שנים (מבני אהרן) ונשתיירו שנים (ר' לוי, מד"ר ויקר' י). —  ומצוי בסהמ"א:  במי שנמנע מלהזדמן עם חבירו לדין (ר"י ברצלוני, ספר השטרות סו).  כל הנמנע מלעשות מצוה או מלסייע את חבירו כדי שלא יעני סוף בא לידי עוני (הרי"ף ב"מ יח.).  עם כל זה אינני נמנע להודות לבוראי ולשבחו על מה שחננו מן הטובה (ר"י א"ת, תקון מדה"נ לרשב"ג כה).  וידענו כי ההמנע מההשתדלות באלו השאלות היה מן הראוי לנו (רלב"ג, הקד' מלחמ' ה'). —  °ובמשמ' אי אפשרות:  ערים בצורות נמנעות וחזקות וכו' מגדלים נמנעים וחזקים (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, בצר).  דברים גדולים שהם נמנעים לעמוד עליהם ולדעתם כ"א מן הנבואה (שם).  לא יחסר הדבר ההוא אשר תחייבהו או תשלול אותו מהיותו הכרחי אליו או אפשר לו או נמנע (הוא, מלות הגיון ד).  לא שיבא כל אדם להשתחוות במקדש בכל חדש ובכל שבת כי זה דבר נמנע והנביא לא יבטיח על הנמנע (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד', שמיני).  כי החיוב והשלילה חולקין האמת והשקר תמיד בכל החמרים ר"ל בהכרחי ובנמנע ובאפשר (ר"י אלבו, העקרים ב כ).  בביאור הראשון שהוא בענין הנמנע בכלל הנמנע ממנו שהוא בהחלט והוא הנמנע מפאת עצמו וכו' אמנם שאר הדברים כלם אינם נמנעות בשלוח והחלט אבל המנעותם הוא בהקשר ר"ל בערך ובחינת פועל מוגבל כאלו תאמר שהילד היונק שדי אמו נמנע הוא שישא משא עשרת ככרים (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ד ב).  הנפלאות פעמים שיהיו בענינים הנמנעים בטבע כההפך המטה לנחש (מ' אלדבי, ש"א א).  לפי שמשה יודע שהוא נמנע בשום צד ללכוד הערים (ר"י קארו, תולדות יצחק, שלח לך). —  °דבר נִמְנַע לפלוני, שפלוני אינו יכול להשיגו:  חפץ בנמנע לו צרי לו אין (רמח"ל, מגדל עז א).

—  הִפע', *הִמְנִיעַ, —  כמו מָנַע:  יתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו שאת ממניען זו מזו (רב יהודה בר"י, ירוש' תענ' א ג). —   ואמר הפיטן:  וישם לילה ותנומה המניע, לילה אשר תנין וירב הניע, לדורות אותו הצניע (ר"א קליר, ויאהב אומן, קרוב' לפורים).  נשיאים להסיע שעירים להניע עננים מלהמניע פותח יד ומשביע (סדר הושענות, אדון המושיע). —  ובסהמ"א:  מי זה יודיעהו בעדי כי הוכיחני ונוכחתי ויסרני ונתיסרתי וכו' והמנעני ונמנעתי ולמדני ולמדתי (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופי' ג ד).  אין למו קבלה נמסרת במדעים האלהיים האלה לא בכתב ולא בעל פה אלה הניאו והמניעו העסק בה ויכליאו הלמוד מתלמידיהם (י' פירסט, בהקדמ' ארי נוהם לר"י מודינא).