ש"ז, מ"ר מְנַעַנְעִים, — כלי מכלי הַנִּגּוּן: ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יי' בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים וּבִמְנַעַנְעִים ובצלצלים (ש"ב ו ה). — ואמר המשורר: חצוב (הפסל) מצור שם נצב על כן שיש בדמות אשה יפה מרבת שדים, הנושאת קרני פרה על המצח ומנענעים וכד בשתי הידים (יל"ג, אסנת בת פוטיפרע ב).