מַנְעָם
1, ש"ז, מ"ר מַנְעַמִּים, – מאכל ערֵב ונעים לחיך, Leckerbissen; friandise; dainty morsel: ובל אלחם בְּמַנְעַמֵּיהֶם (תהל' קמא ד). – °מַנְעֲמֵּי הַגּוּף, תענוגים בכלל: היא התאוה שנולדה באדם למנעמי הגוף ומאווייו (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב טו). – ובמליצה, במשמ' תענוגים רוחניים: מתי צורי אבוא ואראה פני אלהים לשקד באולמיך ולחזות במנעמיך (ר"י הלוי, יה למתי).
1 מן נעם, עי"ש.