1, ש"ז, מ"ר מִסִּים, —  עבודת אֹנֶס להמלכות וכדומ', Frondienst; corvée; compulsory labour:  היה לָמַס, נתנו לָמַס, שָׂמוֹ לָמַס:  ויט שכמו לסבל ויהי לְמַס עבד (בראש' מט יה).  והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך לָמַס ועבדוך (דבר' כ יא).  וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי לְמַס עבד (יהוש' יו י). ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני לָמַס והורש לא הורישו (שם יז יג).  ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני לָמַס והוריש לא הורישו (שפט' א כח).  וישבי בית שמש ובית ענת היו להם לָמַס2 (שם לג).   ונס לו מפני חרב ובחוריו לָמַס יהיו (ישעי' לא ח).  רבתי בגוים שרתי במדינות היתה לָמַס (איכ' א א).  יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה לָמַס (משלי יב כד). —  הֶעֱלָה מַס, לקח אנשים לְמַס עֹבֵד:  ויעל המלך שלמה מַס מכל ישראל ויהי הַמַּס שלשים אלף איש (מ"א ה כז).  וזה דבר הַמַּס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יי' (שם ט יה).  וישם המלך אחשורש מַס על הארץ ואיי הים (אסת' י א). —  שָׂרֵי מִסִּים, הממונים על אנשי הַמַּס שיעבדו:  וישימו עליו שרי מִסִּים למען ענתו בסבלתם (שמות א יא). —  פְּלוֹנִי עַל הַמַּס, הוא ממונה על עובדי הַמַּס:  ואדרם על הַמַּס (ש"ב כ כד).  וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על הַמַּס  וירגמו כל ישראל בו אבן (מ"א יב יח). —  ואמר המשורר:  נתן תבל למס, וישת יקרה מרמס, כי מלאה הארץ חמס (ר"י הלוי, מי כמוך יחיד).  במֹטות מס ועול חמס בידי אמתה כבושה, חוסה על עיר מבצר והפלטה האנושה (הוא, יום צר). —  ובתו"מ:  ולא ממעלי מסין הן וכו' מעלי מסין כמי שנתכבשו (ר' אמי, ירוש' דמאי ב א).  כך אמרו לו (לנבוכדנאצר) אם למסים וכו' וארנוניות מלך את עלינו (ר"י בר' סימון, מד"ר שה"ש, יונתי). —  ומצוי בסהמ"א:  או מפני שהיה מס שלה מרובה או לפי שהיציאה היתה יתירה על השבח (רגמ"ה ערכ' כז.).  לפרוע מס הקרקע למלך (רש"י כתוב' מד.).  רשות יש למלך ליתן מס על העם לצרכיו או לצורך המלחמות (רמב"ם מלכ' ד א).  מלך שמשים מס על בני העיר או על כל איש ואיש דבר קצוב משנה לשנה או על שדה ושדה דבר קצוב (הוא, גזלה ואבדה ה יב).  המס שעל ראש האדם אינו מוטל אלא האדם עצמו לפיכך אם מכרו שדהו בשביל מס הראש ה"ז גזל (טור חו"מ שסט א). —  והשתמשו קצת הסופרים במ"ר מַסִּיוֹת שלא כדין:  ומאחר שבנו היהודים ירושלם ובית המקדש עוד לא ישתעבדו לך ולא יתנו לך אלו המסיות (פי' עזרא לר' סעדיה, מהד' מתיוס).  ומנות ומסיות ונכסים היו נותנים להם (שם). —  °ובענין ההטלות שהקהל מטיל על כל אחד מהיחידים:  ועכשיו נתעוררו קצת ממנהיגי הקהל הממונים על גביית המסים והוצאות העיר ותובעין לגבאי ההקדשות שיפרעו מאותם נכסים מס והוצאות כמו משאר נכסי יחידי הקהל (שו"ת ר"נ גירונדי ב).  שכבר נהגו כל הקהלות בגביית המסין וכו' (שם י).  כי בימי קדם עד שנת שע"ג נהגו שלא לפרוע מס על שום נכסי חוץ (שו"ת פרי הארץ, חו"מ י).  טוב וישר הוא שבוררין בוררים למנות ש"צ על פי רוב פורעי המס שביניהם (הלבוש או"ח נג כ).