ש"נ, מ"ר מְסִבּוֹת, —  א) תה"פ, פָעַל מְסִבּוֹת, כמו סביב, בסִבּוּב:  אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו והוא מְסִבּוֹת1 מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה (איוב לז יא-יב). —  ב) *כמו לוּל 2, כעין מדרגות בנויות בסבוּב:  ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולים לגגות התאים היה עולה במסיבה ופניו למערב (מדות ד ה).  לשכת המדיחין ששם היו מדיחין קרבי הקדשים ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה (שם ה ג).  יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה והנרות דולקין מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה (שם א ח, תמיד א א). —  ג) °בענין סבוב והקפת גרמי השמים:  ויש להם דעת אחרת בנקודות הרקיע המיושבת אשר עליהם סמך ההקפה הנקרא קוטב הרקיע ואומרים שיש להם מסבה וחזרה על דרך רחוקה וקשה לפרש בכאן (ר"א בר"ח הנשיא, ספ' העבור ג א).  שע"י מסיבת השמים ונסיעתו בכוכבים הן היום והלילה ניכרים ונבדלים זה מזה (ר"י ישראלי, יסוד עולם ב יז).  שאז הגיעה החמה לתכלית מה שהעמיק בה הרקיע והורידה מטה מטה תחת האדמה ע"פי המסיבה היומית (שם).  ומיד הוא (הירח) שוקע לו ובא אחרי החמה להתגלגל כמוה ברקיע שמתחת על פי המסיבה המערבית (מ' אלדבי, ש"א ב).  מסבות  ההפוך הן שתי מסבות היומי אחת בצפון משוה היום וכו' והשנית בדרום משוה היום (מוסדות תבל כ). —  ואמר המשורר:  ושם קֻבה במסבה ותלה בתוכה אדמה, ותעמוד לא על יסוד אבל תלויה על בלימה (ר"י הלוי, יחו לשון).  גלילים וכוכביהם ירוצון ובשמיני חקוקים באין מרוץ גדודי חילותיו, ועולים במתכנתם ורצים במשמרתם עלי קו והעגול נכונות מסבותיו (ראב"ע, בשם אל).  כי כל הישוב חצי ששית הארץ באמונה, וכלה כנקודה אל המסבה אשר עליה נתונה, ואף כי המסבה העליונה (הוא, הקד' א' לפי' עה"ת). —  ובכלל הקפה:  תקופת השנה שהיא בחזרת השנה הבאה וכו' לשון מסיבה והקפה (רש"י שמות לד כב). —  ואמר המשורר:  תרקד הצביה במסבה ועל לבה כרמוני שלחים, ותקל את פעמיה כאלו תהלך בם עלי צורי שלחים (רמב"ע, תרשיש ב קה). —  ד) °מְסִיבּוֹת הזמן, הענינים:  הזמן רב מסבות, יהפך לבקרים, לתמורות ארבות, לחליפות שערים (ר"י הלוי, יש ארוכה).  האנשים אשר נאצל עליהם מרוח החכמה, עלו למרום השכלה והמומה, ובאו להיכל הדעת פנימה, וחקרו המסתרים, וירדו לעמק אמתת הדברים, לדעת תהפוכות הזמן ותולדותיו, והשכילו תוצאותיו ומסבותיו (רש"ט פלקיירא, הקד' צרי היגון).  ואנו אין לנו בחקרי קדמוניות רק השערות קרובות ומתאימות עם מהלך השכל ומהלך מסבות הזמנים וחליפותיהם (שי"ר, תשוב' למשיגים, תבונה, 195).  ואחרי אשר במסבות הזמן הזה הדרך הנרצה להמו"מ מעירנו לצרפת הולך דרך עיר מע"ל וכו' (מא"ג, קרית ספר א).  במסבות האלה עברה מחלה על נפש מלמדי הנזכר (הוא, אביעזר ו, דביר א). —  ובמשמ' סִבָּה:  כי משקל החזק הנמצא כתוב בלשון גלוי הוא ומן גלה יאמר גליתי כמו צויתי מן צוה וכל מסבות חזק ורפה תבין מהלוך לשון הקדש ומן המקראות (ר"ת, הכרע' על דונש 39). —  *וכמו מֵסַב, במשמ' ישיבת חבורה בסעודה:  אכל ושתה יותר מצרכו והקיא וטינף את בני המסיבה נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו לאחר פלטרין (ספרי דבר' מג).  מפני שסתם מסבת כותים לעבודת כוכבים היא (רב, ברכ' נב:).  בישיבה הלך אחר חכמה ובמסיבה הלך אחר זקנה (ר' אמי, ב"ב קכ.).  נר הדלוק במסיבה אם רוב עובדי כוכבים מותר להשתמש לאורה (שבת קכב.). —  ובסהמ"א:  לעשרה בני אדם שבאו למסבה אחת אחד הביא דגים גדולים שני הביא דגים קטנים וכו' (תד"א יח).  ואם יפצירו בך לאכול סור מתוך המסבה וינוח לך (ב"ז, תרג' ספר ב"ס לא כח).  אם רב המסבה נשׂומות אל תתרומם (שם לב א) —  ואמר הפיטן:  אגגי עת בואו למשתה מסבה, פיה פתחה בחכמה אהובה נדיבה (סליח' תענ' אסת', אגגי). —  והמשורר אמר:  לכן מהרו לשתות במסבה, כי היום קצר והמלאכה מרובה (ר"י חריזי, תחכמ' ה). —  וגם לא בסעודה:  ואין מנהג רע ומכוער ממנהג שלכם וכו' שמתקהלים ויושבים זקני ישראל במסיבה וכותב אבי כלה בגדים מאה מנה במאה וחמשים וכו' (תשו' הגאו', גני', הוצא' גנצבורג 77).  שם ימצאו רעים ומיודעים אוהבים וכו' להסבם עמם במסבת תפארת ויקר (ד' כוסות, כוס ביד ה' ז).  שבתך ודברך במסבת בית חבר מבטך אוצר כל חמדה וחפץ (יל"ג, חנה). —  ובמשמ' מקום ישיבה של מְסִבָּה, של חבורת בני אדם בבית הכנסת וכיוצא בזה:  מסבה אחת של בית הכנסת שיש לה חמשה מקומות וצד אחד של המסבה סמוך להיכל ובכותל ההיכל עצמו היו מקומות והיה ריוח בין אותן המקומות לראש המסבה ועכשיו בא אותו שהיה יושב בראש המסבה והסיר הדף של ראש המסבה  ושמו אצל המקומות שהיו בכותל ההיכל והאריך את המסבה שיעור מקום אחד ויש עתה במסבה שיעור ששה מקומות ומתרעם שכנו הסמוך לו במושב המסבה ואומר מתחלה היה מקומו שני למסבה והוא שוה מאה זהובים ועתה נעשה שלישי ואינו שוה אלא חמשים זהובים (שו"ת הרא"ש ה ז).