א. מְסוּכָה

1, ש"נ, סמי' מְסוּכַת, — סיָג מקוצים וכדומ' סביב לגן וכדומ', Hecke; haie; hedge: טובם כחדק ישר מִמְּסוּכָה (מיכה ז ד).



1 מן א. סוך, עי"ש. ועי' מְשֻׂכָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים