מְשֻׂכָה

ש"נ, כמו מְשׂוּכָּה:  דרך עצל כִּמְשֻׂכַת חדק וארח ישרים סללה (משלי יה יט). —  ואמר המשורר:  אזרח רענן פרח כשושנה, במשֻכת חדק מעקשי נכונה, גבר בהשכל ויהי לראש פנה, בחכמה ובתבונה וברחב לב (רמב"ע, אזרח רענן)

חיפוש במילון: