א. סלל


1 [כל החוקרים החדשים פרשו כמו ריב"ג ורד"ק לשון הרמה והגבהה, כמו סֹללה, הגבהת מקום ע"י שפיכה של תל עפר. ומזה מסלה, שביל שהוגבה ע"י עפר, חצץ וכדומ'. ועי' רד"ק לישע' נז יד וז"ל: וענין סלו ומסלה שמרימים באבנים שמשימים בדרכים שהם מקולקלות בטיט, ע"כ. ולשרש זה שיכים גם כל הצורות במקרא שחלקם המחבר לארבעה שרשים נפרדים. עי' בהערות להלן. וצריך להעיר שבאשור' סֻלּוּ הוא כביש מְרֻצָּף ברחוב או בשוק המשמש להליכת בני אדם  עי' Del., Handw. 500, ואולי השרש העברי נגזר ממנו.]

חיפוש במילון: