*, ש"נ, —  כעין כוס של ארג או כעין כברה קטנה לסַנֵּן בה המשקאות וכדומ':  ומסננת של חרדל ומשמרת של יין (ר"מ, כלים כה ג).  ונותנין ביצה במסננת של חרדל (שבת כ ב).  מסננת של חרדל שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן זה לתוך זה (כלים יד ח).  אין מסננין את החרדל במסננת שלו (שבת קלד.).  מפרדין ביצה במסננת של חרדל (ירוש' שם כ ב). —  ובסהמ"א:  לא יהדוק אדם סיב על פי קיתון מפני שנראה כמסננת1 (הלכ' פסוקות, מועד).  מסננת התלויה מערב יו"ט מותר לסנן בה ביום טוב (שם).  מסננת אורגין אותה מן הסיב או מן חוטי צמר וכיוצא בהן ומסננין בה (ר"ח שבת קה.). —  ובהשאלה, בגוף בע"ח2, Lamina cribrosa :  ושני מעבריו מפולשים אל המסננת המונחת תחת שני הגשמים הדומים לשתי פטמות השדים (קאנון ג ה א א). המסך המוחיי נכח נקב המסננת (שם).