*, ש"ז, מ"ר מַסְמְרִים, מַסְמְרוֹת, — כמו מַשְׂמֵר: נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ומגדל ונשבר (תוספת' ב"ק י ח). ואם היה (הסולם) קבוע במסמר יש לו ארבע אמות (שם, ב"מ יא יד). חיפה את הסנדל בעור שלמטה ועשה מסמרות הרבה מלמעלה (שם שבת ד ח). נשרו רוב מסמרותיו (של הסנדל) ונשתיירו בו ארבע וחמש (שם). מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל טמא (שם כלים ב"מ ב יד). מקל שעשה בראשו מסמר להיות תופס בו ממקום הדייש (שם שם ד ג). יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל ובמסמר מן הצלוב משום רפואה (ר"מ, שבת ו י). מסמר שהתקינו להיות פותח בו את החבית (כלים יב ה). המוציא מסמר לגשמים לצרפו (מכשי' ה ז). כשם שאי אפשר למסמר לפרוש מן הדלת בלא עץ כך א"א לישראל לפרוש מן הפעור בלא נפשות (ר"א בן שמוע, ספרי במד' קלא). זה הכוכב שהוא שף ברקיע אינו אלא כמסמר הזה שהוא נתון בעץ (ר"י בר אלעאי, מד"ר שמות ה). המסמר הזה את קובעו אע"פ שאת חוזר ונוטלו ממקומו מקומו ניכר (ירוש' סנה' י א). שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעץ בהן מסמר ונעץ בהן מסמר ושיברן (רב אסי, ב"ק צח:). נטל תבן והטמין לתוכו מסמרים השליך לפניו (לפני התנין) ונקבו מסמרים את בני מעיו (ריב"ל, מד"ר בראש' סח). כאדם הקובע מסמר בלוח (שם במד' כ). אי זה כותל בנית כאן אי זה עמוד העמדת כאן אפילו אי זה מסמר קבעת כאן (ר' ברכיה, שם ויקר' ה). המסמר הזה הנטוע בדלת הוא מקיים הדפין (שם במד' יד). והמסמר שיש לו שושנה נוח לשלוף (שם). לפי שהמסמר של ברזל שיש לו שושנה אעפ"י שקשה נוח הוא ליעקר (שם). שאם קבעת אותם (את ד"ת) כמסמר בלבבך הם משמרין אותך (תנחומ' בהעל' טו). — ומצוי בסהמ"א: המסמרות המאספים את הלוחות ןמחזקים את הדבק היטב למען לא ימוט (מנחם, מחבר' אספות). חתיכה של ברזל שהוא עגול וחד כמסמר גדול (ערוך, ערך רמץ ). מסמרות שמחזיקין בהן התקרה העשויין לתקוע אותן בעצים (רמב"ם, כלים י א), ועוד. — ואמר הפיטן: ידועיך נטועים כמסמר, צנועים בכל משמר (רשב"י, אלה וכאלה, יוצ' לשבת חוהמ"פ). — * קָבַע מַסְמְרוֹת בהלכה וכדומ', קבע דבריו בהחלטה גמורה: ואלעזר בני קבע בה מסמרות (ר' יוחנן, ב"ב ז:). — ובסהמ"א: והסכים הוא להם ללמדו (את סוד העבור) לכל יש וקבעו מסמרות שלא תזח בארבעה שערים להתנהג בהן (קטע מכתב לאביתר הכהן, סעדיאנה, שכתר 101). הוי יודע שדעתי נוטה לקבוע מסמרות כרבי שמעון (התרומות נא ו). — *מַסְמֵר של שֻלחני, כעין יתד שהשֻלחני תומך בה תריס החנות וכדומ', *מַסְמֵר של אבן שעות, כעין יתד תקועה באבן שעות של שמש שצלה מראה השעה: מסמר של שולחני וכו' ומסמר של אבן השעות (עדי' ג ח). — *מַסְמֵר של בַּנָאִים, של סַיָּדִים: חוט המסמר של בנאים ושל סיידים חמשים אמה (תוספת' כלים ב"ב ז ב). — *מַסְמֵר הגרדי: מסמר הגרדי טמא (כלים יב ד). מסמר הגרדי והוא המסמר הארוך כעין שפוד שמכניס בו האורג שפופרת הקנה או העץ ולופף עליה חוטים (רמב"ם, כלים י ד). — °וכנוי לפרי הצמח הנקרא צפורן: וכן מסמר של גרופלא שקורין נגלין (מרדכי ברכ', פרק ו). מסמר גרופלא שקורין ניגלין (תשב"ץ, מנהגי מהרמ"ם, סדר ברכ'). — ובחכמת הרפואה, °כנוי לקצת המורסות: באותם הנקראים מסמרים הנה המסמרים וכו' הוא סלע עגול לבן כמו ראשי המסמר ורוב מה שיקרה מן ההכאה (קאנון ד ג ב יד). וכל נחתכהו מכל בשרים, כיבלות ומסמר תשתיר אברים (חרוזי אבן סינא, כ"י ברלין). — °כתב הַמַּסְמֵרוֹת, כתב היתדות של העמים הקדמונים, הבבלים והאשורים והפרסים, Keilschrift; cuneiform: כי האיש הנכבד לייארד הגדיל לעשות בספרו על נינוה העיר הגדולה אשר בו תאר גם הציורים אשר מצא בארץ שנער ויעמל לבארם ולתת פשר הדברים אשר על האבנים בכתב מסמרות (מ' יוסט, כרם חמד ט כב).
וָו. — *נעץ. — נקב. — *עקר. — *קבע. — *שושנה. — *שלף את המסמר.