ג. מִסְמֵס
°1, פ"ע, — מִסְמֵס בְּדַם, היה מלֻכלך בדם: בהמה או צפור שממסמסין בדם או שיש בהן מקום מחובל ואינו יודע מי השחיתן (הלכ' פסוקות לר"י גאון, שחיטה).
1 כך בארמ': ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי על לביני קניא נפק אתא כי ממסמס קועיה דמא (חול' נג:).