* ש"ז, מ"ר מַסְרֵקוֹת, °מַסְרֵקִים, — א) כלי עשוי מעץ, עצם או מתכת, לסרֹק בו הראש וכדומ', Kamm; comb; peigne: מסרק של ראש שניטלה אחת משיניהן ועשאו של מתכת (כלים יג ז). מסרק של פשתן שניטלו שיניו (תוספת' כלי' ב"מ ג יה). מסרק שיש בו דרבן (שם ד ד). בשעה שהוציאו את ר"ע להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים (ברכ' סא:). הביאו לי נתר הביא לי מסרק (ר' יהודה, שבת מא.). שחיטה העשויה כמסרק כשרה (ר"א בר מניומי, חול' יט:). בגושין1 המחולקין העשויין כמסרק (רבא, מנח' כד.). — ובסהמ"א: עור הסרוק שמשימין אומני המסריקות במתניהם (ערוך, ערך ער). ציפי צמר לאחר שסרקו ונפצו במסרק (רש"י ב"ב יט.). — ומ"ר °מַסְרִקִים, סמי' מַסְרְקֵי: ואחר תגררהו במגרת מלאכת היד והיא מגרה דקה חדה כמגרת אומני המסרקים (קאנון ד ה ב ב). וילך דניאל מאת פני המלך ויעש כלי ברזל כמסרקי הפשתים (יוסיפון ג). מעשה באחד שהיה מתקן מסריקות ונתעשר (ספ' חסידים, סי' תתרל). — ב) *בהשאלה, נֵץ הרמון: הפטמא של רמון מצטרפת והנץ שלו אינו מצטרף ר"א אומר אף המסרק טהור (עוקצ' ב ג). הנוגע בעמוד טמא בשיער2 ובמסרק טהור3 (הוא, תוספת' שם א ח). — מַסְרֵק של צרצור, שעל ראש הצואר עשוי כעין מסרק: המסרק של צרצור ר' אליעזר מטהר (כלים ב ח). — ובהשאלה, °מַסְרֵק כף היד, Metacarpus4: בנתוח מסרק כף היד עצמות המסרק ארבעה וכו' (קאנון א א א כב). — ומַסְרֵק כף הרגל, Metatarsus4: והמסרק (של כף הרגל) היה מחמש עצמות (עלילות דברים, או"נ ד 187).