מְעִיסָה
*, ש"נ, — בצק שנעשה ע"י נתינת קמח על גלשים: אין יוצאין לא בחלוט ולא במעיסה ולא בסופגנין ולא בדובשנין (תוספת' פסח' א לב). המעיסה1 ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין החליטה ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין (חלה א ו). — ובסהמ"א: וההלכה כי מעיסה וחליטה אם נאפו בתנור שהם חייבות בחלה (רמב"ם, פי' המשנ' שם).
1 ואמרו בגמ' (פסח לז:): איזהו המעיסה ואיזהו החליטה, המעיסה קמח שע"ג מוגלשין החליטה מוגלשין שע"ג קמח. וכך הרמב"ם: כשהמים הם רותחין בתכלית הרתיחה נותנין בו קמח ולשין הכל וקורין אותו מעיסה וכשנותנים המים הרותחין על הקמח קורין אותו חליטה (פי' חלה א ו). ובתוספת' חלה א ב: איזה הוא חלוט הנותן קמח לתוך חמין המעיסה חמין לתוך הקמח. וכך גם בירוש' שם.