מְעֻיָּן

° 1, ש"ז,— בחכמת ההנדסה, מרֻבע שצלעותיו שוות וזויותיו שתים חדות ושתים מרֻוחות, Rhombus: מרובע מעויין והוא אשר כל צלעותיו שוות ואין זויותיו נצבות (ראב"ה הנשיא, המשיח' והתשבר' א 19). מרובע שוה שיש בצלעותיו עשר אמות בכל אחת ואחת מהם ואינו נצב הזויות וזה מרובע מעויין (שם ב, 45). מעויין אשר אחד מאלכסונותיו י"ו והשני י"ב כמה הוא צלעו (שם 55). ויש מהן (מהצורות ההנדסיות)  המעוין והוא שצלעיו שווין ואין זויותיו נצבות ויש הדומה למעוין והוא שצלעותיו וזוויותיו המקבליות אלו לאלו שוין ואין כל צלעיו שוין ולא זויותיו נצבות (אקליד' ליהודה הכהן, במדר' החכמה).



1 בערב' מעַינ ﻣﻌين.