1, ש"ז, — מַעֲקֶה לגג וכדומ', כעין דופן נמוך עשוי בבנין או בעץ על שפת גג וכדומה למנע אדם שלא יפול מהגג, Geländer; balustrade; parapet: כי תבנה בית חדש ועשית מַעֲקֶה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו (דבר' כב ח). — ובתלמ': עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט (מו"ק א י). הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים (ב"ב ד א). וגבהה של עליה ארבעים אמה ואמה כיור וכו' ואמה תקרה ואמה מעזיבה ושלש אמות מעקה (מדות ד ו). מעקה שבמגדל והקוסת שבו בזמן שהן קבועין נמדדין עמה (תוספת' כלים ב"מ ח ב). סוף דבר מעקה (ירוש' ב"ב ד א). שני בתים בשני צידי רה"ר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו (אביי, בבלי שם ו:).