*, ת"ז, לנק מַעֲרָבִית, — מצד מַעֲרָב: כל זמן ששמעון הצדיק קיים היה נר מערבי תדיר (תוספת' סוט' יג ז). מכנגד קרן מערבית דרומית (תמיד ב ה). מדשן את (הנר) המזרחי ומניח את המערבי דולק (שם ו א). שיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון (זבח' ה א). עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית (שם ג). (רוח) מזרחית לעולם יפה מערבית לעולם קשה (ר' סימאי, ספרי דבר' שו). רוח מערבית שבאה מעורפו של עולם (ר' יהודה, ב"ב כה.). כותל מערבי של בית המקדש וכו' שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם (מד"ר שה"ש, דומה דודי). — ובמשמ' °אדם מן המערב: וימים ומעברים עברתי ומשברים שברתי ונתחברתי למזרחיים ולמערביים ולאזרחיים ולתושבים (ר"י חריזי, אגר' לשון הזהב).