1 מלה זו נמצאת במקרא: כרובים אריות ותמרת כמער איש וליות (מ"א ז לו), והתלבטו במלה זו כל הקדמונים והחדשים. לפי תרגום השבעי' נראה כי היתה כאן נסחה אחרת. י"ת: כיבש, ובגמ' אמרו: כאיש המעורה בלויה שלו (יומ' נד:), במשמ' חבור. וכך רב המפרשים הקדמונים. ריב"ג פרשו במשמ' צד, אמר וז"ל: כמער איש ולויות יקול אנ אלתצאויר כאנת מחיטה בכל ג'הה מנ ג'האת אשחא'אצ אלאלואח כמא כאנת אלתצאויר אלאח'ר מחיטה איצ'א בכל שח'צ מנ אשח'אצ אלמכונות וקול ענהא מעבר איש לויות ולהד'א אלתשביה דח'לת אלכאפ פי כמער פעמני כמער איש ומעני מעבר איש ואחד, ע"כ, ובעבר': כמער איש ולויות אומר שהצורות היו מקיפות בכל אחת ואחת מהמכונות ואמר עליה מעבר איש לויות ובעבור הדמיון הזה נכנסה הכף בכמער וענין כמער איש וענין מעבר איש אחד. ורוב החדשים נגררו אחרי גנז' שפרש מער במשמ' רֶוַח, בהשאלה מן מֻשג עֶרוה, אך כל זה אינו מרפא את מליצת הכתוב, וכבר בטלו קצת החדשים גם פרוש זה. אבל דרך הלשון ברֹב המקומות שמדֻבר שם על מלאכת מחשבת לבאר לנו איכות המלאכה בדמיון למלאכה אחרת (בספר שמות: מעשה חשב, מעשה רקם, מעשה רשת, מעשה עבֹת, מעשה ארג, וכמו כן בספר מלכים בזו הפרשה בעצמה: מעשה שבכה, מעשה שרשרות, מעשה שושן, מעשה מורד, מעשה כן, ובדהי"ב ג י: מעשה צעצעים), — נותן מקום לשער כי גם כאן היתה הכונה בשתי המלים כמער איש שבנוסחה המסורה לבאר איכות מלאכת פתוח הכרובים והאריות והתמרות. ע"י השערה זו נסתלקו כל הקושי ולא הטבעיות שבפסוק זה, והיא נותנת לנו את המפתח לפרוש של שתי המלים. מהאמור למעלה מוכח כי המלה כמער מקבלת להמלה מעשה או כמעשה שבמקומות הנזכרים, והמלה איש לשֵם מלאכה מן המלאכות. והנה בדבר כמער מי שחושש לנגע בהנוסחה המסורה צריך להניח כי המלה מער שמשה, אולי בלשון כנענית, במשמ' מעשה, צורה, איכות, דמיון. וקצת סמך יש לזה מתרג' ולגט' Similitudinem. אך זה דחוק, כי במשמ' זו היה נאות להשתמש בה גם במקומות אחרים, אף אין לה במשמ' זו שום חבר, לא במה שנשאר לנו מלשוננו ואף לא בלשונות האחיות. ולכן, היותר קרוב הוא שיש כאן שבוש קל, ובמקום כמער היה כתוב באמת כמעשה. ואפשר היה למצא קצת סעד לזה בהמלה מעבר שבפסוק ל, שהכל מודים כי הוא כפל של כמער, ובין העין והריש יש עוד אות אחת, ואפשר שהיא במקום האות ש שהיתה שם בעצם וראשונה. ואפשר עוד כי הריש שבמלת מעבר היא במקום ד, והיא המלה הארמית מעבד, במקום עובד תרגום מעשה, וכתב אותה סופר מדבר ארמית על הגליון לפרש בה המלה כמער, ונשתרבבה לתוך הפנים בפסוק ל. עכ"פ הכונה בכמער היא כמעשה. ונשאר עתה לברר משמ' המדֻיקה של המלה איש, ומכל האמור עד כה מוכח כי אי אפשר שבצרוף אלה שלש האותיות א, י, ש, היתה הכונה להשם הרגיל והידוע אִישׁ, במשמ' אָדָם, כי כי אם לשֵם מלאכה מן המלאכות, שבדמותה נעשה פתוח הצורות הנזכרות בפסוק זה, ולדיוק מהותה של המלאכה המכֻונה בזה מצוא נמצא עֵד בהאוצר הכללי הגדול של לשונות השמיות, הוא המלון הערבי. בלשון הערבית אין אמנם שרש איש במשמ' הדרושה במקום הזה, אך יש שרש אחר, דומה לשרש איש, הוא שרש ושׁי وشي, והוא משמש בענין מלאכת מיור ואריגה בצבעים מתחלפים. והשם ושׁי وشي הוא מין בגד בצבעים. אמר אלג'והרי: אלוַשְׁי מנ אלת'יאב מערופ, — ובעבר': וַשִׁי מהבגדים ידוע. וכך אבן שידה: אלוַשְׁײ מערופ והו יכונ מן כל לוג, — ובעבר': וַשְׁי ידוע והוא יהיה מכל הצבעים. ומחיט אלמחיט: ושי אלתו'ב ישיה ושיא' ושיה חשנה נמנמה ונקשה וחשנה וכו' וקיל אלושי ח'לט לוג בלוג, — ובעבר': ושי הבגד וכו' פאר אותו ורקמו ויִפָּהוּ וכו' ואומרים כי ושי הוא תערֹבת צבע בצבע. ואמר אלאַשְוַד בן יעפר: חמתהא רמאח אלחרב חתי תהוַלת בזאהר נור מת'ל ושי אלמנארק, — ובעבר': כדוני קרב בעדה הגינו כי עָדתה בציצי פרחים כמו ושי המרבדים. וחג'ר בה וַשי חג'ר מן מעדנ פיה ד'הב. אין איפא ספק, כי השרש הזה משמש בלשון זו במשמ' של עשיית צורה בצבעים רבים, אם במלאכת ציור או באריגה. ודברי המשורר שנזכרו למעלה: מת'ל ושי אלמארק, דומה למליצת כמעשה איש. ואם עוד נשאר מקום לפקפק בדבר פרוש איש במשמ' מלאכה מן המלאכות, הנה תבוא כתבת כנענית אחת ותתן לפרוש זה כח של ודאות אמתית. בכתבת זו נזכר שם פעל אש: שפט בן דרד... בן עבדאשמן פעל אש (C.I.S.I,2806). וחשבו קצת המבארים כי זה שע"פ, אך כבר פקפקו קצתם בזה, ואמרו כי זה שם אוּמנוּת (פרופ' סלושץ ואחרים), אלא שראו בהמלה אש את השֵם אֵשׁ השֹרֶפת. אך זה דחוק, כי קשה לשער איזו פעולה באש שיכול אדם לכנות א"ע על שמה פועל זה. ולכן יותר מסתבר כי בהשם אש שבכתבת זו הכונה לאיזו מלאכת מחשבת, וקרוב הדבר כי זו היא בעצמה המלאכה שאליה נתכונו בהשם איש שבהמלים מער איש שאנו עוסקים בהן, שבודאי שמע הכותב אותם אותם מפי חכם האומנים חירם הצורי.