1, עם ה המקום מַעֲרָבָה, בכנ' מַעֲרָבָהּ, —  פאת תבל ממול מזרח, הפאה שהשֶמש שוקעת שמה בערב, Westen; west; ouest: אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וּמִמַּעֲרָב אקבצך (ישע' מג ה). למען ידעו ממזרח שמש וּמִמַּעֲרָבָה כי אפס בלעדי (שם מה ו). וייראו מִמַּעֲרָב את שם יי' וממזרח שמש את כבודו (שם נט יט). כי לא ממוצא וּמִמַּעֲרָב ולא ממדבר הרים (תהל' עה ז). כרחק מזרח מִמַּעֲרָב הרחיק ממנו את פשעינו (שם קג יב). ומארצות קבצם ממזרח וּמִמַּעֲרָב מצפון ומים (שם קז ג). ולמזרח נערן וְלַמַּעֲרָב גזר ובנתיה (דהי"א ז כח). ויבריחו את כל העמקים למזרח וְלַמַּעֲרָב (שם יב יו). מעבר לירדן מַעֲרָבָה (שם כו ל). והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מַעֲרָבָה לעיר דויד (דהי"ב לב ל). ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מַעֲרָבָה לגיחון בנחל (שם לג יד). והנה צפיר העזים בא מן הַמַּעֲרָב על פני כל הארץ (דני' ח ה). — ומצוי מאד בתו"מ ובסה"מ: מתנה אדם על עירובו ואמר אם באו גויים מן המזרח עירובי למערב (אם באו) מן המערב עירובי למזרח (ערוב' ג ה). אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר ר' עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה (ב"ב ב ט). וכך היתה עקידתו ראשו לדרום ופניו למערב השוחט עומד במזרח ופניו למערב (תמיד ד א). ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה (פרה ג ה). כדי שיהיה מערבה (של העיר) למערבו של עולם (ירוש' ערוב' ה א). — ומשל, כרחוק מזרח ממערב: הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב (רבי, ספרי במד' קלא). אמר לו אנטונינוס לרבי מפני מה חמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב (סנה' צא:). — ומ"ר בכנ': מפני היות מזרחי הארץ בלתי בעלי תכלית וכן מערביה (סהל בן תמים, פי' יציר'). וכאשר היו משכני הארץ בב"ת מזרחיהם ומערביהם אין תכלית להם (שם).