1, ש"נ, סמי' מְעָרַת, מ"ר מְעָרוֹת, —  חלל בתוך הר, בתוך סלע, יסתרו בו בני אדם ובע"ח, Höhle; caverne; cave:  וישב בַּמְּעָרָה הוא ושתי בנתיו (בראש' יט ל).  השדה נתתי לך וְהַמְּעָרָה אשר בו לך נתתיה (שם כג יא).  אל מְעָרַת שדה המכפלה (שם יט).  וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו בַמְּעָרָה במקדה (יהוש' י יו).  גלו אבנים גדלות אל פי הַמְּעָרָה והפקידו עליה אנשים לשמרם (שם יח).  פתחו את פי הַמְּעָרָה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן הַמְּעָרָה (שם כב).  וישמו אבנים גדלות על פי הַמְּעָרָה עד עצם היום הזה (שם כז).  מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת הַמְּעָרוֹת ואת המצדות (שפט' ז ב).  ויתחבאו העם בַּמְּעָרוֹת ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות (ש"א יג ו).  ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מְעָרָה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי הַמְּעָרָה ישבים (שם כד ג).  ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש בַּמְּעָרָה וכלכלם לחם ומים (מ"א יח ד).  ויבא שם אל הַמְּעָרָה וילן שם (שם יט ט).  ויעמד פתח הַמְּעָרָה (שם יג).  ובאו בִּמְעָרוֹת צרים ובמחלות עפר מפני פחד יי' ומהדר גאונו (ישע' ב יט).  עפל ובחן היה בעד מְעָרוֹת עד עולם משוש פראים (שם לב יד).  ואשר במצדות וּבַמְּעָרוֹת בדבר ימות (יחזק' לג כז). —  מְעָרַת פָּרִיצִים,  ששם יתחבאו פריצי חיות:  הַמְעָרַת פרצים היה הבית הזה (ירמ' ז יא). —  ושמות מְעָרוֹת:  מערת המכפלה, מערת עדלם. —  ומצוי בתו"מ:  העושה חצר על פי המערה עושה שש על שש מלא מיטה אחת מיכן ומלא מיטה אחת מיכן ופותח לתוכה שתי מערות (תוספתא ב"ב ו כג).  הפותקין ביביהן והגורפין מערותיהן ברשות הרבים (שם ב"ק ב ו). היה חופר בור שיח ומערה (משנ' ב"ב ב יב). המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות מרחצאות ושובכות (שם ד ז).  המקבל מחבירו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין (שם ו ח).  השבילים המפולשים לבורות ולשיחים ולמערות ולגיתות (טהר' ז ו).  יצתה בת קול ואמרה להם (לרשב"י ובנו) להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם וכו' יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם (שבת לג:). —  ואמר המליץ:  וכל חטה אשר תצבור בעפר היא מקברת, ותוך בטן שאול תחצב מערות לה וחופרת (ר"י חריזי, תחכמ' ד). —  *מֵי מְעָרָה, בנגוד למֵי מעין:  מי שהוא מזה בן מזה יזה ומי שאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה (ירוש' ברכ' ד א).  עד שהתירו להן מי מערה וחמי טבריה (שם שבת ג ד). —  ובסהמ"א:  ועוד לדבריך אינך יודע מהו סעודה גדולה שאתה למד מן הקערה, על זה שמת מימיך מי מערה (תשו' ר"ת 102).