*, ת"ז, — א) מי שקורא ההפטרה אחרי קריאת פרשת השבוע בבית הכנסת: (בשבת עולים לתורה) שבעה חוץ מן המפטיר (רב, ירוש' מגי' ד ג). מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם וכו' והמפטיר נותנו לחזן הכנסת (מס' סופר' יד יד). ואחר כך חוזר המפטיר לענינו ואומר נאמן אתה הוא ה' אלהינו וכו' (שם יג יא). — ובסהמ"א: מפטיר קורא בסוף פרשה של שבת (רב פלטוי גאון, בשבלי הלקט, שבת עט). והמפטיר קורא ענין ראש חדש (רמב"ם, תפלה יג ד). שבאותו ענין שהמפטיר קורא באותו ענין צריך להפטיר (תשו' ר' משולם, מעשה הגאו' נז). בשבת שיש בו ספר תורה אחד אומר קדיש קודם שקרא המפטיר לפי שאין המפטיר ממנין העולים וכו' אבל בשבת שיש בו ב' ספרי תורות וכן ביו"ט לא יקדיש החזן עד שיקרא המפטיר בספר תורה השני (שבלי הלקט, שבת עט, בשם הראב"ד). בשבת שהיה בו חתן ועלה המפטיר להפטיר הפטרת השבוע וקודם שברך ברכות לאחריה רצה מפטיר אחד להתחיל הפטרת שוש אשיש שנהגו לקרותה מפני כבוד החתן (שו"ת מים רבים, או"ח יא). ואח"כ קורין המפטיר וקורין עמו מה שקרא השביעי או האחרון (הלבוש, או"ח, שבת רפב ד). — ואמר הפיטן: שוכן בלבבי, ואלהי אבי, למפטיר תביא, ברכת כל נביא (ר' שמואל, פיוט לקורא הפטרה, סמא"צ). — ב) *מַפְטִיר כנסיות1: מפטיר כנסיות אנא (חול' נא.).
1 ופרש רגמ"ה: מפטיר כנסיות אני, משמש תלמידים שהיו נכנסין לפני ר' ללמוד.