מֵפִיץ

1, ש"ז, — א) כעין מַסֵּכָה יעלהו הלוחם על פניו להגן מפני החצים וכדומ', Maske; -que; -k, visor: עלה מֵפִיץ2 על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד (נחו' ב ב). — ב) כמו מַפֵּץ: מֵפִיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר (משלי כה יח).



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנוסחה המסורה, ותרגמו השבעי' במשמ' הֲפָחָה, ונראה כי הם קראו מֵפִיחַ. מעקילס לא נשאר לנו תרגום מלה זו. שאר התרגומים והמפרשים הקדמונים והאחרונים ראו בו הִפעיל מן פוץ. הירונ': dispergat. ת"י: ומתבדרין. ריב"ג לא הזכירו. רש"י: המפיץ אשר עלה על פניך את ארץ יהודה בימי חזקיהו עכשיו הוא נצור מצורה. ע"כ. וכך רד"ק: המפיץ שעלה על פניך נכרת והוא סנחריב שהפיץ בניך בגלות. ע"כ. וקצת מהחדשים שהרגישו בדחק פרוש זה הגיהו מַפֵּץ.
... [המחבר לא השלים, ורשם על הגליון: צריך עיון בין שמות כלי הנשק של הערבים].

חיפוש במילון:
ערכים קשורים