מִפְרָשׂ

1, ש"ז, בכנ' מִפְרָשֵׂךְ, —  א) מִפְרַשׂ הספינה, היריעה שמֹתחים על תֹרן הספינה שעל ידה יניע הרוח את הספינה, Segel; voile; sail:  שש ברקמה ממצרים היה מִפְרָשֵׂךְ להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך (יחזק' כז ז). —  °ובהרחבה, במשמ' מָסָךְ וכיוצא בזה:  בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים (רסע"ג, אזהר', אנכי אש). —  °ובמשמ' שָׁטִיחַ על הארץ וכדומ':  וכל בית מעֻטר במיני שביסים, ומפרשי רקמה עליו פרושים (ר"י חריזי, תחכמ' ג). —  ובמליצה, להצמחים על פני הארץ:  וכסו (הצמחים) פני תבל במפרשי נעם, והעב צותה לבשר האדמה שלוחי הרעם (הוא, שם ה). —  ובהשאלה:  וכאשר נגלו מעלי מפרשי התלאות העומדות במראות הצובאות (הוא, שם יו). —  ב) מִפְרַשׂ העננים, התפשטותם:  אף אם יבין מִפְרְשֵׂי2 עב תשאות סכתו (איוב לו כט). —  ואמר המשורר:  שם הררי אל רמו עד מפרשי עב עד נבלי שמים ראשם הכי יגיע (רמח"ל, שיר הלולים, החלוץ ב 107). —  °וּמִפְרְשֵׂי רוּחַ:  הממשלה השלישית וחיליה, הארץ וכל אשר עליה, מפרשי רוח ואש ותולדותיהם, והימים וכל אשר בהם (ר"י הלוי, סלוק ליוה"כ, אלהים אל מי אמשילך).



1 מן פרשׂ, עי"ש.

2 כך בנוסחה המסורה, ועי' הערה לערך מפלש.

חיפוש במילון: