מִצְחָה

ש"ז, סמי' מִצְחַת, — כעין טס של נחשת להגן על הרגל מפני חץ וכדומ', Beinschiene; cnémide; greaves: וכובע נחשת על ראשו וכו' וּמִצְחַת1 נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו (ש"א יז ה-ו). ואמר המשורר: עלו סוסים כעב סועים וטסים ובמצחות וכובעים עגולים (ר"ש הנגיד, הלי תעש).



1 י"ג וּמִצחֹת, במ"ר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים