מְצוּרָה

ש"נ, מ"ר מְצוּרוֹת, מְצֻרוֹת, — א) כמו מָצוֹר א, הקים מְצוּרָה על עיר, בנה עלה דיק וכדומ' כדי לצור עליה: וחניתי עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מְצֻרֹת (ישע' כט ג). — ערי מְצוּרָה, ערי מְצוּרוֹת, כמו ערי מָצוֹר: ויבן ערי מְצוּרָה ביהודה כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה וכו' ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים (דהי"ב יד ה-ו). ואת צרעה ואת אילון וכו' ערי מְצֻרוֹת ויחזק את הַמְּצוּרוֹת ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין (שם יא י-יא). לכל ערי הַמְּצוּרוֹת ויתן להם המזון לרב (שם כג). — ב) כמו מָצוֹר ג, מגדל המצור, שעומדים שם הצופים: עלה מפיץ על פניך נצור מְצוּרָה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד (נחו' ב ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים