ג. מִקְוֶה
°, ש"ז, — חוטים או פתילים1: שהיו סוחרי המלך מוציאים הסוסים ממצרים והיו לוקחים בירושלם במחיר הסוסים מקוה שהיו מוליכים למצרים וכו' ויתכן כי היו מוציאים המקוה ממצרים כמו הסוסים כי כן מצאנו כי מלאכת הפשתן ועבודתו הוא במצרים יותר משאר הארצות וכו' כי סוחרי המלך שלמה היו מוציאים סוסים ממצרים לירושלם בלא מחיר אבל המקוה מלאכת הפשתן שהיו מוציאים ממצרים היו מוציאים במחיר (רד"ק, שרש קוה).
1 עפ"י פרושו להמלה מִקְוֵה (מ"א י כח): ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים וּמִקְוֵה סחרי המלך יקחו מִקְוֵה במחיר, שפרש הרד"ק שהוא במשמ' קו, תקוה, ואעפ"י שאין ספק בדבר כי הכונה האמתית כאן להעיר קְוֵה, בכ"ז יש לה להמלה במשמ' זו זכות אזרח בלשון אחרי שהשתמש בה הרד"ק במשמ' זו.