ש"ז, סמי' מִקַּח, — א) שה"פ מן לָקַח: כי אין עם יי' אלהינו עולה ומשא פנים וּמִקַּח שחד (דהי"ב יט ז). — וכך היה אומר ר' אליעזר הקפר: הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדיין הוא עד הוא בעל דין והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפנין לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח1 שוחד שהכל שלו (אבות ד כב). — ובכנ': פסח מצרים מקחו מבעשור וטעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף (פסח' ט ה). — ואמר הפיטן: יושר שלש קופות משֻלשות סאים, כנוסות למקח שי מריאים ושיים (יוצ' שבת שקל', אלה אזכרה). — ב) *הַדָּבָר הלָקוּחַ, הקנוי: אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו (כתוב' יז.).  שלקח מֵקַח2 מחמשה ואין ידוע מאיזה לקח וכו' שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק (רשב"א, תוספת' יבמ' יד ב).  צא וקח לי מקח פלוני (שם ד ד).  נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי את מקחי אימתי בזמן שהמקח יוצא מתחת ידו אבל אם אין המקח יוצא מתחת ידו הרי הוא כאחד מכל אדם (שם ב"מ א יא).  רשאים הצמרין והצבעין לומר כל מקח שיבוא לעיר נהיה כולנו שותפין בו (שם יא כד).  יד מוכר על העליונה רוצה אומר לו תן לי מקחי או תן לי מה שאוניתני (ר"י הנשיא, גמ' שם נ:).  שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו3 (ר' יוחנן, סוט' מז.).  אונאה פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח (ר' נתן, ב"מ נ:).  לא שנו (בכדי שיראה לתגר) אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר מ"ט לוקח מקחו בידו (הוא, שם נא.).  מכיון שמשך נקנה המקח (ר' יוסי, ירוש' מע"ש סוף א).  אפילו השביח לו מקחו (ר' ירמ', שם דמאי ה ו).  זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו שהוא חייב להעמיד לו מקחו (ר"ש בן לקיש, שם תרומ' ו ג).  בעה"ב עיניו בתאינתו ולוקח עיניו במקחו (ב"מ פח.).  אל תעזובו את המקח שנתתי לכם יש לך אדם לוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף, יש בו כסף ואין בו זהב אבל המקח שנתתי לכם יש בו כסף וכו' יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינן יודעין מהו וכו' ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו (מד"ר שמות לג). — ובסהמ"א: שני שותפין היו סוחרין ומשגרין זה את זה מקח (תשו' הגא' חברון י).  ראובן ושמעון ולוי נשתתפו ולקחו מקח ועירבו ממונם ביחד (תשו' הגא', שערי צדק ח יא).  כאדם שמקחו גדול בעיניו ואינו מוכרו אלא בדמים יקרים (ערוך, ערך דם).  המקח אינו נקנה בדברים (רמב"ם, מכיר' א א).  בשרשם בפני המוכר או שאמר לו המוכר רשום מקחך (שם ז ז).  אם הלוקח תגר ובקי בערך המקח יותר מהמוכר אל יונו זה את זה (טוחו"מ, הונאה רכז, בשם הרא"ש). — ובהשאלה: (איש אחד בא לפני ר"ג הזקן) אמר לו רבי בעלתי ולא מצאתי דם אמרה לו רבי ממשפחת דורקטי אני שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים בדק רבן גמליאל בקרובותיה ומצא כדבריה אמר לו לך זכה במקחך (כתוב' י:).  בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים וכו' מכוערות שבהן מה היו אומרות (להבחורים) קחו מקחכם לשום שמים (תענ' לא.). — ג) *שה"פ במשמ' קְנִיָּה, Kauf; achat; purchase: לקח (קרקע) מסיקריקון וחזר ולקח מבע"ה מקחו בטל מבע"ה וחזר ולקח מסיקריקון מקחו קיים לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים (משנה ראשונה, גיט' ה ו).  ישראל וגוי שלקחו מקח בשותפות וחזרו ולקחו מקח אחר לא יאמר לו טול אתה דברים שבמקום פלוני במקח ראשון ואני אקח דברים שבמקום פלוני במקח שני אבל אומר לו וכו' (תוספת' ע"ז ג יז).  לקח ממנו שדה והשביחה וכו' גובה מנכסים משועבדים ושבח קרקעות אין גובה אלא מנכסים בני חורין במה דברים אמורים בזמן שקדם מקחו של זה לשבחו של זה אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה זה וזה אינו גובה אלא מנכסים בני חורין זה אומר שבחי קדם וזה אומר מקחי קדם המוציא מחברו עליו הראיה (שם ב"ב ו כא).  הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין (גיט' ה ז).  ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים (ר' ישמעאל בר"י, פסח' קיב:).  לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים (הוא, ב"מ נח:).  אם יודעת (התינוקת) בטיב משא ומתן מקחה מקח וממכרה ממכר (רבי, ב"ב קנה:).— ומ"ר מקחות: כשם שבודקין אותו (את החולה או המשותק) לגיטין כך בודקין אותו למקחות ולמתנות לירושות ועדויות (תוספת' גיט' ז א). — ובכלל מסחר, עסק: א"ר אלעזר אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח ור' יוחנן אמר בין דרך מקח בין דרך חילול (סוכ' מ:).  למקח וממכר (ב"מ עט:).  שעשה (בלק) שווקים של מקח וממכר (מד"ר במד' כ),  ועי' ממכר. — ואמר המשורר: וקח אחת בחק מקח ולא אלף  במתנה (ר"ש הנגיד, בן משלי 39).— *מקח טָעוּּת, שהקונה או המוכר טָעָה, שהקונה נתן יותר מכדי שויו של הדבר או המוכר מכר בפחות משויו, או שנגלה בדבר הקנוי מום שאִלו היה ידוע לו להקונה קודם לא היה קונה: המוכר יין לחבירו והחמיץ אינו חייב באחריותו ואם ידוע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות (ב"ב ו ג).  הלוקח שור מחבירו בחזקת שהוא תם ונמצא מועד וכו' חייב לו מפני שמקח טעות (תוספת' ב"ק ה ז).  המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן וכו' הרי זה מקח טעות (רב, גמ' שם מו.). — ובהשאלה: נכנסה (האשה) לרשות הבעל (ומצא בה מומים) הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות (ר"מ, כתוב' ז ח).  הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך והוא אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות (שם א ו). — *שְׁטַר מקח, שטר עדות בענין מכירה וקניה: (הכותב) שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן (גיט' ג ב). — ובמשמ' *מחיר הדבר, סך המעות שנתן הלוקח בעד המקח, Preis; prix; price: ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח4 (ר' יוסי בר"י, שבת קנא. ור"ש בן אלעזר, ביצ' כט:). — ובסהמ"א: שמא יזכירו סכום מקח ויאמרו תן לנו בפשוט (אור זרוע, הלכ' יו"ט).  שאינו אסור (להזכיר שם דמים) אלא בדבר שאין מקחו ידוע אבל בדבר שמקחו ידוע רק שאומר לו כמה צריך שרי אם לא מזכיר לו סכום (קרבן נתנאל על הרא"ש, ביצ' יז).  שבערב פסח אחרי שש מכר לנכרי חתיכת פשתן ולא היה יכול להשוות בדמי המקח עם הנכרי (שו"ת פנים מאירות מו).  קצבנו לבעלי משאנו ומתננו את מחיר הסחורות ואת מקחן במזומן (מא"ג, קרית ספר, מכתב א).  על פי המקח אשר נקציב לו בכל משלוח (שם).  חשבון רצוף מכל הסחורה מטיבה וממקחה (שם ג).  לבקש מאתי להעלות על מקחי הסחורה (שם מט). — °מקח השוה: וגם רוצה הרב הנ"ל להדפיס פירוש שלו בתכלית הקיצור וכו' שלא להרבות בהוצאות הדפוס שלא יעמוד ביוקר שיוכל הלמדן לקנותו במקח השוה בכן הסכמנו להדפיס ספר הנ"ל וכו' (הסכמת רבנים על ספר יפה מראה על הגד' ירוש', שנת תפ"ה).  והננו שואלים מאת מעל' לקנות בעדנו את הסחורות האלה במקח שוה (מא"ג, קרית ספר מכת' כ).