ש"נ, מ"ר מַרְאוֹת, מַרְאֹת — א) מה שאדם רואה, בפרט בדמיונו, בחלום וכדומ' Gesicht; vision: ויאמר אלהים לישראל בְּמַרְאֹת הלילה (בראש' מו ב).  אם יהיה נביאכם יי' בַּמַּרְאָה אליו אתודע בחלום אדבר בו (במד' יב ו).  ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יי' אשר שם ארון אלהים ויקרא יי' אל שמואל וכו' ויאמר יי' אל שמואל  הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו וכו' ושמואל ירא מהגיד את הַמַּרְאָה אל עלי (ש"א ג ג-טו).  נפתחו השמים ואראה מַרְאוֹת אלהים (יחזק' א א).  ותבא אתי ירושלמה בְּמַרְאוֹת אלהים אל פתח שער הפנימית (שם ח ג.  בְּמַרְאוֹת אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד (שם מ ב).  ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וכו' וראיתי אני דניאל לבדי את הַמַּרְאָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את הַמַּרְאָה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם וכו' ואראה את הַמַּרְאָה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח (דני' י ה-ח). — ובמשמ' נבואה, ואמר המשורר: ואין מופת ואין אות, ואין חזות ומראות, ואם אשאל לראות, מתי קץ הפלאות, יענו נבואות, הקשית לשאול (ר"י הלוי, יונה נשאתה). — ב) כלי של מתכת ממֹרט שפניו חלקים או של זכוכית וכדומה וצורת כל דבר עומד כנגדו נראית בו, Spiegel; miroir; mirror:  ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת בְּמַרְאֹת1 הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד (שמות לח ח). — ובתו"מ: אין רואין במראה בשבת ואם היתה קבועה בכותל הרי זה מותר (תוספת' שבת יג-יד יו).  התירו לבית רבן גמליאל להיות רואין במראה מפני שהן קרובין למלכות (שם ע"ז ג ה).  ישראל המסתפר מן הגוי רואה במראה (שם).  מראה שנשברה אם משמשת כעין מלאכתה ראשונה וכו' נטשטשה אם מראה רוב הפנים (שם כלים ב"מ ד יג).  כסוי טני של מתכת שעשה בו מראה (משנ' כלים יד ו).  ר' מאיר מתיר (להסתכל) במראה הקבוע בכותל וכו' במראה של מתכת (שבת קמט.).  מפני מה אמרו מראה של מתכת אסורה (להסתכל בה בשבת) מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין (רבה בר אבוה, שם). אמר לו (ר"מ לכותי אחד בתשובה על שאלתו) הבא לי מראות גדולות אמר לו ראה בבואה שלך בהן ראה אותה גדולה אמר לו הבא לי מראות קטנות הביא לו מראות קטנות אמר לו ראה בבואה שלך בהן ראה אותה קטנה (מד"ר בראש' ד). — ןמצוי בסהמ"א: בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן (רש"י שמות לח ח).  המסתכל במראה (בשעת התגלחת) כדי שלא יחבול בעצמו וכו' הר"ר שמואל מאוירא היה מסתפר במראה (תוספו' נזיר נט. ד"ה בעי). ואסור לישראל לראות במראה אם הוא נאה משום לא ילבש גבר שמלת אשה (כלבו, סי' צו).  ומפני זה נהגו הנשים לראות במראה של זכוכית (ר"נ על הרי"ף, שבת סג:).  כמראה אשר תראה לכל המעיינים בה צורה או דבר אשר אין בקרבה (ר"י זבארה, ספ' שעשועים ו).  לי אשה שחרחורת, ומאהבת החושקים שכורת, ולה מראה בין ידיה וכו' ונשמת חשקה כנחל גפרית, ועם המראה כרת ברית, ובכל עת אמצאנה בין ידיה, כאילו לא תוכל לחיות בלעדיה (עמנואל, מחבר' כ).  וכשנניח מראה חלודה הסתיר החולד זכותה ומנע להחתם צורותינו בה בידוע ששלמות המראה הוא להיותה מוכנת לקבל הצורות ולקחת דמיונם בה (ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי 44).  כמו שאי אפשר לאחד שיראה פניו במים עכורים ולא במראה חלודה (מאזני העיונים להנ"ל, כ"י פריז, אוצ"נ ב, קצז).  כי הלבבות הם כמראות וכל אשר יקרה לאדם הלב יראנו (רש"ט שפרוט, פרדס רמונ' יח:).  והראיה על זה שהמראה מזכוכית הזך אם לא היה מכוסה מצד אחד מן העופרת ומן הזפת לא היו נראים בו הצורות מלפניו (ספר מלכיאל יב.).   כי נדמה הענין הזה וישוה למראה של זכוכית שמצחצחים אותו תחלה להסיר מעל פניו חלאה וחלודה (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה יח).  אסור לאיש לילך אחרי היופי ולקשט את עצמו וכו' ולהסתכל במראה וכדומה (פלא יועץ, אות י). — ואמר המליץ: מראה לטושה תהי נגדו כל כתמיו יבעו לך (ב"ז, תרג' ב"ס יב יג). — ומ"ר °מַרְאִיּוֹת: ואסור להסתכל במראיות של ברזל ושל נחשת וכו' אבל של זכוכית מותר (רב יהודאי גאון, הלכ' קצובות, שבת). — °מַרְאָה שׂרֶפֶת, שיש בה נקודה למרכז האור ושׂרֶפֶת מה שהוא מול המרכז הזה: כי היה מדרך האור בכח אלהי אשר בו שכאשר יתהפך יחדש החום וזה מבואר במראות השורפות  (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ו).  ומהן (מהחכמות) בדרכים מבטיים במלאכת המראות השורפות (מ' ריאטי, מקדש מעט ג).  כאשר נאספו קרני שמש במראה שורף אינם מסבבים שום שנוי במראה המזהיר וככה הוא תכונת האור בתולעים המעופפים (למודי הטבע ג א).  האופן לאסוף חומר האש למקום אחד הוא ע"י מין זכוכית שורף או מראה שורף וכו' ותחת ששאר מיני מראות יזרקו את קרני השמש לאחור בקוים ישרים יתאספו פה בנקודה האמצעית היא נקודה השורפת (שם ג). — °מַרְאוֹת הטבע, מה שאדם רואה שמתהוה בטבע, Phänomen; phénomène; phenomenon: מסגולות הגשמים להפעיל זה בזה ולהתפעל זה מזה ומתוך כך יולדו פעולות ומראות שונות ושנויי התולדה הרבה והמה נקראים תולדות או מראות הטבע כמו מראות הגשם השלג הכפור והקרח (ראש' למודים, מבוא ח"ב). — °חכמת הַמַּרְאוֹת, Optik; optique; optics: לדרוש בחכמת הלמודיות והיא חכמה המעיינת בנמצאים הנפשטים מהחומר אשר ישיגם השעור והם חמשה חכמת החשבון וכו' וחכמת התשבורת וכו' וחכמת המראות ומעיינת בקו והשטח והגוף וכו' וחכמת הכוכבים וכו' וחכמת הנגון (רש"ט פלקיירא, הנבקש עג).  התחבר אל איש חכם בחכמת המראות וישאל ממנו להודיעו עיקר זאת החכמה (שם עח).  הפרק השלישי בחכמת המראות וחכמת המראות חוקרת כל מה שתחקור אותו חכמת התשברת מן הצורות והשעורים וההנחות והסדורים והשווי והמותר וזולתי זה (הוא, ראש' חכמה ו ג).  וכבר נתבאר לחכמי המראות שאם יגיעו ניצוצי שמש על איזה דבר מקשיי באופן שאינם יכולים לעבור דרך שם הם חוזרים ונכפלים דרך שם (או"נ, כוזרי ב ז).