ש"ז, סמי' מַרְאֵה, בכנ' מַרְאֵךְ, מַרְאֵהוּ, מַרְאֶהָ, מַרְאֵינוּ, מַרְאַיִךְ, מַרְאָם, מַרְאֵיהֶם, -הֶן, — א) שה"פ מן רָאָה: ויצמח יי' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד לְמַרְאֶה וטוב למאכל (בראש' ב ט).  וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מַרְאֵה עיני הכהן (ויקר' יג יב.  והיית משגע מִמַּרְאֵה עיניך אשר תראה (דבר' כח לד).  מזבח גדול לְמַרְאֶה (יהוש' כב י).  ולא לְמַרְאֵה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח (ישע' יא ג).  ותעגב עליהם לְמַרְאֵה עיניה (יחזק' כג טז).  והלך בדרכי לבך וּבְמַרְאֵי1 עיניך (קהל' יא ט).— ב) מה שהעין רואה, התאר והצורה. איכות צורת הדבר, ובפרט יפה מַרְאֶה, שצורת פניו יפה, Aussehen; apparence; appearance: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מַרְאֶה את (בראש' יב יא).  והנער טבת מַרְאֶה מאד (שם כד טז).  והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מַרְאֶה ובריאת בשר (שם מא ב).  ותאכלנה הפרות רעות הַמַּרְאֶה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת הַמַּרְאֶה והבריאת (שם ד).  ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וּמַרְאֵיהֶן רע כאשר בתחלה (שם כא). — וסתם מַרְאֵה פלוני במשמ' זו: אל תבט אל מַרְאֵהוּ ואל גבה קומתו (ש"א טז ז).  משחת מאיש מַרְאֵהוּ ותארו מבני אדם (ישע' נב יד).  הראיני את מַרְאַיִךְ השמיעני את קולך כי קולך ערב וּמַרְאֵיךְ נאוה (שה"ש ב יד).  ויראו לפניך מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הילדים האכלים את פת בג המלך (דני' א יג).  ומקצת ימים עשרה נראה מַרְאֵיהֶם טוב ובריאי בשר (שם טו). — ובכלל במשמ' צורה, דמות: וּמַרְאֶה כבוד יי' כאש אכלת בראש ההר (שמות כד יז).  כַּמַּרְאֶה אשר הראה יי' את משה כן עשה את המנרה (במד' ח ד).  ובערב יהיה על המשכן כְּמַרְאֵה אש עד בקר (שם ט טו).  איש האלהים בא אלי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מלאך האלהים נורא מאד (שפט' יג ו).  דמות ארבע חיות וזה מַרְאֵיהֶן דמות אדם להנה (יחזק' א ה).  ודמות החיות מַרְאֵיהֶם כגחלי אש בערות כְּמַרְאֵה הלפדים (שם יג).  והחיות רצוא ושוב כְּמַרְאֵה הבזק (שם יד).  מַרְאֵה האופנים ןמעשיהם כעין תרשיש (שם טז).  כְּמַרְאֵה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מַרְאֵה הנגה סביב הוא מַרְאֵה דמות כבוד יי' (שם כח).  וממתניו ולמעלה כְּמַרְאֵה זהר כעין החשמלה (שם ח ב).  ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כְּמַרְאֵה דמות כסא נראה עליהם (שם י א).  והנה איש מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נחשת (שם מ ג).  בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מַרְאֵיהֶן כלפידים ברקים ירוצצו (נחו' ב ה).  כְּמַרְאֵה סוסים מַרְאֵהוּ וכפרשים כן ירוצון (יוא' ב ד).  מַרְאֵהוּ כלבנון בחור כארזים (שה"ש ה טו).  וגויתו כתרשיש ופניו כְּמַרְאֵה ברק (דני' י ו).  ויסף ויגע בי כְּמַרְאֵה אדם ויחזקני (שם יח).  ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כְּמַרְאֵה גבר (שם ח טו).  יעמד ולא אכיר מַרְאֵהוּ תמונה לנגד עיני (איוב ד טז). — ובענין גַּון וכדומה: וּמַרְאֵה הנגע עמק מעור בשרו (ויקר' יג ג).  ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מַרְאֶהָ מן העור (שם ד).  והיה במקום השחין שאת לבנה וכו' וראה הכהן והנה מַרְאֶהָ שפל מן העור (שם יט-כ).  והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כְּמַרְאֵה צרעת עור בשר (שם מג).  והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת וּמַרְאֵיהֶן שפל מן הקיר (שם יד לז). — אִישׁ מַרְאֶה, בעל צורה נאה: והוא הכה את איש מצרי אִשר2 מַרְאֶה וביד המצרי חנית (ש"ב כג כא). — לֹא-מַרְאֶה, שאין לו צורה נאה: ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא-מַרְאֶה ונחמדהו (ישע' נג ב). — ג) כמו חִזָּיוֹן, מַרְאֶה שאדם רואה בחלום, ברוח, בדמיון: פה אל פה אדבר בו וּמַרְאֶה3 ולא בחידת ותמנת יי' יביט (במד' יב ח).  ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה בַּמַּרְאֶה ברוח אלהים ויעל מעלי הַמַּרְאֶה אשר ראיתי (יחזק' יא כד).  הַמַּרְאֶה אשר ראיתי  כַּמַּרְאֶה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר וכו' כַּמַּרְאֶה אשר ראיתי אל נהר כבר (שם מג ג).  ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את הַמְַרְאֶה (דני' ח טז).  וּמַרְאֵה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון וכו' ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על הַמַּרְאֶה ואין מבין (שם כו-כז). — ובתו"מ: כהן שהוא בקי בנגעים ולא בנתקין ולא בקרחות וכו' ולא בבתים במראה ראשון ולא במראה שני במראה שני ולא במראה שלישי לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן (ר"ע, תוספת' נגע' א ב).  שינה המקום (באדם) מראה פנים דעת וקול מראה פנים ודעת מפני החמסנין והגזלנין וקול מפני הערוה (ר' מאיר, שם סנה' ח ו).  מראות נגעים שנים שהן ארבעה בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל והשאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן (הוא, נגע' א א).  מי הצבע פוסלין אותו בשלשה לוגין ואינן פוסלין אותו בשנוי מראה (ר' יוסי, מקוא' ז ג).  אזנו אחת גדולה ואחת קטנה במראה אבל לא במדה (ר"ח בן אנטיגנוס, בכור' ו י).  כל שמראיו חשוכים (הוא, שם ז ה).  דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם חייב לכסות (חול' ו ה).  הדיח בו (במקוה) סלי זיתים וסלי ענבים ושנו את מראיו וכו' נפל לתוכו יין ומוחל ושנו את מראיו וכו' כיצד יעשה ימתין עד שירדו לו גשמים ויחזרו מראיהן למראה המים (מקוא' ז ג.  שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קורטוב יין והרי מראיהן כמראה היין ונפלו למקוה (שם ה).  מטילין אותו לחומרו עד שיחזרו מראיו לכמות שהיה (תוספת' ע"ז ו א).  כלי שהוא4 מלא יין והטבילו אם בטל מראיו  טהור (שם מקוא'  ד).  ארבע מראות שעור ובשר נטמא בהן וכו' הפסיון מטמא אעפ"י שאינו מאותו מראה אלא ממראה אחר ובלבד שיהא מארבע מראות המחייה מטמא בכל מראה וכו' ושער לבן מטמא בכל מראה לבן ואפילו במראה סיבות וכו' והנתקין מטמאין בכל מראה וכו' ומטמאין בשער צהב דק שמראיו כתבנית הזהב (שם נגע' א ד).  מראה פתוך מראה גבוה שבהן כמראה צל בחמה מראה עמוק שבהן כמראה חמה בצל (שם ה).  מה לשון שאת מובהקת כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה מה לשון עמוק עמוקה כמראה החמה שהם עמוקים מן הצל (ת"כ תזריע, נגע' א).  שני שעירי יוה"כ מצותן שיהיו שניהם שוין במראה ובקומה ובדמים (יומ' ו א).  שתי צפרים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים (נגע' יד ה).  מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במראיו (ספרי במד' צט).  הפירות לא הילכו בהן לא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הטעם (ירוש' דמאי ב א).  משובח בגופו משובח במראיו (שם יומ' ו א).  ג' משיבין דעתו של אדם אלו הן קול ומראה וריח (ברכ' נז:). — * מַרְאֵה עינים: טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה (ריש לקיש, יומ' עד:). — ואמר המליץ: לפי מראהו יהלל איש בבואו ולפי דבריו בצאתו (בן זאב, תרג' ב"ס כז ט). — ומ"ר °מַרְאִים: אחרי כן יחזק גופו (של הילד) לראות המראים ולשמוע הקולות וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). וחשבו קצתם שהעקרבים מהם תשעה מראים הלבן והכרכומי ואדום ואפריי וכו' (קאנון ד ו ה ג).  ואולם השכל הפועל יחסו מאלו המושכלות יחס האור אל השגת המראים ולזה לא יחויב מזה זה הבטול (רלב"ג, מלחמ' ה' א ד).  שחוש הראות דרך משל אמנם ישיג המראים מופשטים מצד המקרים הנמצאים עמם בנראה (שם ו).  כי החוש לא יקיף וישיג רק הגשם בעל המרחקים והמראים (ר"י אברבנאל, וירא).  אחרי כן מצאו המראה יותר כולל מן הלובן כי הוא יאמר על הלובן והשחרות ומראים אחרים (ראב"ד, אמונה רמה א א).  ונהרות ומבועים ימצאו חלוקי האיכיות בטעמים ובמראים (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ט).