*, ש"נ, — כמו מַרְאֶה, ובפרט מַרְאִית עין, במשמ' מה שעין הבריות רואה: בגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה מפני מראית העין ר' אליעזר, ירוש' כלא' ו ב. העושה כרי מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה חייב בתרומה גדולה מפני מראית העין ר"א בן יעקב שם. מפני ארבעה דברים אמרה תורה לא יתן אדם פאה אלא בסוף שדהו מפני גזל עניים ומפני בטול עניים ומפני מראית העין ומפני הרמאים ר"ש, תוספת' פאה א ו. הלוף שעלה תמרות בשביעית אין נוטלין ממנו מפני מראית העין שם שבי' ב ב. יוה"כ אסור באכילה ובשתייה וכו' הקטנים מותרין בכולן ואסורין בנעילת הסנדל מפני מראית העין שם יוה"כ ה א. שכל מה שאסרו חכמים לא גזרו אלא מפני מראית העין1 כלה' ג ה. השירים והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורים מפני מראית העין שם ט ב. היתה כל שדהו בית ארבע סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין שבי' ג ד. ואם היה (הילד הנמול) בעל בשר מתקנו מפני מראית העין שבת יט ו. ושניטלו שיניו פסול (לכהונה) מפני מרעית העין בכור' ז ה. כהן לישראל למה הוא אסור לא מפני מראית העין אף ר' יוחנן (יש לו) ישראל לישראל אסור מפני מראית העין ר' אחא, ירוש' דמאי ו ג. עד כאן חשו למראית העין מיכן ואילך לא חשו למראית העין שם כלא' ב א. ר' יוסי לא חשש למראית העין ורבנין חששו למראית העין שם ז. זרעו (את םול המצרי) לזרע ולירק לפני ר"ה השביעית ונכנסה שביעית וכו' ואפי' להאכיל את בהמתו יהא אסור מפני מראית העין ר' סימון בר זבדא, שם שבי' ב ה. מעתה אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא אסור (להוציא זבלים לאשפה) מפני מראית העין שלא יהו אומרים לתוך שדה בית השלחים שלו הוא מוציא שם ג א. לא חשו לעוברין ולשבין מפני מראית העין ר' יוסי האמורא, שם. לא חשו למראית העין בספינה ר' יונה, שם חלה ד יב. אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וכו' מפני מראית העין ר' בא בר ממל שם מו"ק א ב. אדם הולך לבית המשתה אינו מוליך בניו עמו מפני מראית העין ריש לקיש, מד"ר ויקר' כו. — °וכמו מַרְאֶה: דומה לנפוח שהוקלה נפיחתו ומראית פניו זעופה רש"י ויקר' כו טז. שאני מפרש לו דבורי במראית פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות הוא', במד' יב ח. גוף האדם מורכב מיסודות חלוקים וכו' והתחבר מהם גוף עומד מתאחד במראיתו מתחלק בטבעיו ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה. — וּמַרְאִית לִבּוֹ: במראית לבי וכו' כלומר מה שלבי רואה לעשות רש"י דבר' כט יח. — מַרְאִית הנפש: ויש בזה שתי השגות האחת השגה במראית הנפש המשכלת וכו' ר"מ גבאי, עבוה"ק, סתרי התורה כח.
1 כך בכל הדפוסים הישנים, ובכ"י אין פסקה זו. ובמשנ' שהדפיס התיו"ט בפרג מֻסגרת פסקה זו בחצאי לבנה, וכך העתיקו כל הדפוסים ד"ס.