1 באתיופ' וגם בערב' הדרומ' {במשמ' נלחם, מלחמה]. באשור' צַבוּ, וי"א כי גם במצר' דומה לזה. ובערב' צַבַא אלעדו עליהמ דַלַּה, ר"ל נהג אותו (את האויב); ואצבא אלקומ הג'מ עליהם והו לא ישער במכאנה, — התנפל עליהם והוא לא ידע [מקומו]; וגם צבא עלי — התנפל פתאם.
[ובאוגרית' נמצא: צבאֻ שפש (גינזברג, כתבי אוגרית, 116), צבאֻ שחר (שם, 120), כלו' צבא השמש, צבא הירח, וגם במשמ' איש צבא, חַיָּל או עבד: צבאֻ נרת אלם שפש אלמ שפש, כלו' חַיָּל (של) שמש מאור האל (Virolleand Danel I, עמ' 209). ואפשר שנצטרפו באותיות השרש צבא בעבר' שרשים שמיים אחדים. ועי' בהערות לקמן.]