מָרָא

1,  —  קל לא נמצא.

— הִפע', הִמְרִיא, תַּמְרִיא, —  הִמְרִיא העוף במרום, התרומם ועף, fliegen; voler; to fly:  כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה וכו' כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה כעת במרום תַּמְרִיא2 תשחק לסוס ולרכבו איוב לט יג-יח. — ואמר הפיטן:  האדמה חציר הפריא, ועוף המריא ועץ עושה פרי רשב"ג, אזכיר בפחד, מחז' צרפתי.  — ובהשאלה:  ושם נער אתנו עברי, במרום התבונה ימריא, ועל נחלי אמונה יפריא ר"י חריזי, תחכמ' א. — ואמר המשורר:  אדם יעבור ארחות ימים יכלא הרוח, כל תכלית חוקר כל סוד לו פתוח, לשאול יחת ימריא למקור אור זרוח יל"ג, אדם דו-פרצופין ב.



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנסחה המסורה. ותרגמו השבעים ὑψώσει, התרומם במרום.  ת"י:  טיסא.  רסע"ג:  תרתפע, ר"ל תתרומם.  ריב"ג:  תשׂתעלי, ובעבר': תתעלה.  רש"י: כל לשון המראה כאדם שזונה לבו לצאת ממידתו ומגידולו ומארצו לשוטט לו בארצות ולנסות לו מדות אחרות וכן בן סורר ומורה ובלשון גמרא אימראי כלתיה דרב זביד אימריא ונפקא.  ע"כ.  ראב"ע:  תמריא תגביה ואין לו חבר וי"א כי שור ומריא כמוהו וטעם מריא שמן מעולה מלשון רבנן.  ע"כ.  וכן רד"ק:  תגביה.  ובמשמ' זו של טיסה והתנשאות בחלל האויר השתמשו בה הסופרים. והחדשים התלבטו במלה זו ולא מצאו לה לא גזרה נכונה ולא פרוש נכון.  קצתם אמרו כי הכתוב מדבר בבת היענה, והכונה בתמריא לפעולה מן הפעולות שהעוף הזה עושה בכנפיו כדי למהר במרוצתו.  פירסט הביא ממריאי יונים, וע"ז העיר אהרליך כי אין מלה כזאת בתלמוד.  והנה באמת יש בתוספתא:  זה הממרא את היונים תוספת' סנה' ה ב, צוק"מ 423-5, ואעפי"כ אין מזה ראיה במשמ' עף במרום, כי שם נאמר גם:  הממרא שאר בהמה וחיה.  וקצתם הגיהו הגהות מתחלפות.  ואמנם מליצת הכתוב קשה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים