מְרֻבָּה
*, מרובה, שת"נ, — מה שהוא הרבה, בנגוד למֻעט, ומָשָׁל: תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת (ר"ה ד:). שהחזיק מועט את המרובה (מד"ר בראש' ה).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.