ש"נ, (מ"ר מַרְבִּיּוֹת1), — א) כמו תַּרְבִּית, רִבִּית: את כספך לא תתן לו בנשך וּבְמַרְבִּית לא תתן אכלך (ויקר' כה לז). — ב) מַרְבִּית הבית, מה שנולד ונוסף על בני הבית: וכל מַרְבִּית ביתך ימותו אנשים (ש"א ב לג). — ג) כמו רֹב, הכמות הגדולה, der grösste Teil; la plupart; most: אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מַרְבִּית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי (דהי"ב ט ה-ו). — ד) המספר היותר גדול, Mehrzahl; majorité; -rity: כי מַרְבִּית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו (דהי"ב ל יח). ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מַרְבִּיתָם שמרים משמרת בית שאול (דהי"א יב ל). — ובתו"מ, במשמ' זו: זנב העגל שאינה מגעת לערקוב אמרו חכמים כל מרבית העגלים כן כל זמן שהן מגדילין הם נמתחות (בכור' ו יא).