תה"פ, סמי' מַרְבֵּה, —  כמו הרבה:  נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מַרְבֶּה1 פסחים בזזו בז (ישע' לג כג).  כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום לםרבה2 המשרה ולשלום אין קץ (שם ט ה-ו). —  °מַרְבֵּה רַגְלַיִם, בעל חי:  ומרבה רגלים יש לו מאתים רגלים (ראשית למוד' א ו). —   ומין ממיני המורסות שבאף, Polyp:  המורסא אשר תתחדש באף והוא הנקרא בשם בעל חיים מרבה רגלים (פי' בן רשד על חרוזי אבן סינא).  המורסא המתחדשת בתוך האף כאלו הוא כזית בשר אשר יאמר לו בואסי"ר כלומר טחור יאמר לו מרבה רגלים (פרקי משה כג). —  °מַרְבֵּה הַצְּלָעוֹת, אחת הצורות ההנדסיות:  והשטח אשר כל קויו ישרים נחלק למשולש ולמרובע ולמרבה הצלעות (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשברת א טו).