1, ש"ז, מ"ר מַרְבַדִּים, — מצעות להמטה לשכב עליו, Bettzeug; literie; bedding: על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך מַרְבַדִּים2 רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים (משלי ז טו-טז). לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים מַרְבַדִּים עשתה לה שש וארגמן לבושה (שם לא כא-כב). — ואמר המליץ: והישר כערש אל בעליו ובו ישכב במרבדים חטבים (ר"י חריזי, הענק קיד). הנה דודי בכל לילה בחדר משכבי פרח, ובבקר מרבדי כשושנים יתנו ריח (גוטלבר, ממצרים 32). — ובמשמ' שטיח שעל הרצפה: על הרצפה מרבדים מרוקמים משזר מעשה חושב (ש' בלוך, שבי"ע א, מצרים). — ובמליצה בהשאלה: לא לאדמה עוד יהי אדרת, מרבד יהי הטבע, מרבד גדל נוי שבע, על כל מלאכת יד אנוש גוברת (ר"י פרנסיס, קינה על מות ר' מנחם קאזיס, קומי מליצה). — ואמר המשורר במליצה בהשאלה, כנוי להמקדש: ואדום עם קדר חללו מרבדי, תוך נות אלי דר צר וירח נרדי (ר"י הלוי, יהמו שושנים). — ובמשמ' נחלה ושלטון: ודגלך הרם על דגלי משמעתם, ומחנה כהניך תנה בתוך ארבעתם, ויציעו מרבדן מבאר שבע ועד דן (הוא, יוני גאיות).
1 מן רבד, עי"ש, ועי' הערה הבאה.
2 כך, בבית רפויה בכל הספרים, והוא כמו שרביט, וכמו"כ דרבן, קרבן, אולי פעולת הריש, כך .Kö. ותרגמו השבע' כאן ϰειϱια, שהוא החבל שסֹרגים בו המטה, ובכתוב לא כב χλαῖνα, שהוא מעיל רחב. ונראה ברור שאין זה פרוש מקֻבל אלא ע"י הסברה לפי המקום. עקילס πεϱιστϱώμασι, והוא המכסה שעל המטה וגם כל המסכים והשטיחים שבחדר. ת"י: תשוייתא, והן מצעות המטה. ריב"ג תרגם בהמלה הערבית נג'ד, במ"ר נגו'ד نجود, שהם המסכים והשטיחים של הבית. רש"י פרש מצעות המטה. ויש קצת דמיון לזה בערב' בהשם רפאדה رفادة מן רפד, במשמ' כסת שנותנים תחת אוכף הגמל וכדומ' ומרפד مرفد, כסת קטנה שהנשים נותנות על אחוריהן להסתיר רזות עגבותיהן.